הפסקת האש בעזה, החזרת החטופים והאיתותים על-אודות הרחבת הסכמי אברהם, הביאו במהלך החודשיים האחרונים לסימנים ראשונים של התאוששות בענף הנדל"ן, אולם לא כך בענף התשתיות. התשתיות, לפרוטוקול, היוו מאז ומתמיד גם מנוע צמיחה יוצא מן הכלל למשק ובד בבד גם יעד לאומי, והבולטים שבהם היו מוביל המים הארצי בשנות ה-60 של המאה הקודמת וכביש חוצה ישראל החל משנות ה-90. דא עקא: לעומת העלייה המשמעותית בבורסה לניירות ערך במדדי הנדל"ן, הראו דוחות הרבעון השלישי של 2025 שהיו סבירים אך יכלו להיות טובים יותר את חמש חברות התשתית המובילות: דניה סיבוס, אשטרום, אקרו, שפיר הנדסה ואלקטרה שעודן במצב המתנה ומחכות לבשורה שתניע את הגלגל. הסיבה לכך ברורה: במהלך השנתיים של המלחמה, השפיע המחסור בעובדים פלשתינים על חברות התשתית עוד יותר מאשר על חברות הנדל"ן, זאת בשל ההזדקקות לרבבות עובדים מקצועיים, ובשל העובדה שאותם עובדים זרים שהגיעו במקום הפלשתינים, היו ממדינות דוגמת הודו, סרי לנקה ותאילנד שאינם מצטיינות, זאת בלשון המעטה, בעובדים בעלי איכות מקצועית טובה. עובדה זו עומדת בדיסוננס גמור לאתגרים שבהם עומדות מדינת ישראל כיום בכל הקשור לפיתוח תשתיות, בין אם מדובר בתשתיות רכבת וכבישים, שיקום עוטף עזה והגליל, תשתיות אנרגיה ומים והאתגר הגדול מכולם, פרויקט המטרו שאמור לעלות כ-200 מיליארד שקלים בקירוב. אולם, וזה אולם גדול, למרות שכבר לאחרונה יצא המכרז לדיפו של המטרו בראשון לציון, העבודות בפועל יתחילו על-פי ההערכה רק ב-2028, כלומר בעוד כשלוש שנים. מדובר ללא ספק בפער זמנים משמעותי, מה גם שאין עוררין על כך שהעת הנוכחית של סיום מלחמה וסיכוי ממשי לעידן חדש באופק, מהווים הזדמנות פז להפוך את כל מה שקשור לנושא התשתיות למנוע צמיחה אפקטיבי למשק הישראלי. נכון. יבוא עובדים מקצועיים ממדינות דוגמת סין ייקר את העלות, אולם הוא בהחלט מהווה עלות תועלת כדאית ביותר לא רק לחברות התשתית המובילות, אלא גם לכלכלת ישראל. בד-בבד, ומעבר לעובדה שרצוי יהיה לזרז את לוחות הזמנים של יציאה למכרז ראשון בתוכנית המטרו, יש חשיבות משנה בשיקום מזורז של אותם אזורים נרחבים שנפגעו במלחמה בכל התחומים, בנייה מחודשת, כבישים ותשתיות פיזיות רבות נוספות. כמו-כן זוהי הזדמנות יוצאת מן הכלל לקדם רשת רכבות ארצית שגם תחבר את הפריפריה עם המרכז וגם תהווה ראש גשר אסטרטגי פוטנציאלי לחיבור אפשרי עם רשת הרכבות שחוצה את כל רחבי המזרח התיכון ובכך להפוך את מדינת ישראל לגשר יבשתי בין המזרח לבין אירופה. לתשתיות תהיה גם חשיבות משנה לקידום פרויקטים בתחום הנדל"ן ויצירת מוקדי תעסוקה ותחבורה משלימים. ולכל מקבלי ההחלטות, אנא על תשכחו: התשתיות היו, עודן ויהיו מנוע הצמיחה האולטימטיבי שלנו!