העצומה הדורשת משרים שלא לעשות בשבת שימוש ברכב הצמוד לנסיעותיהם הפרטיות מוצדקת גם ללא קשר לשאלה אם יש או אין
תחבורה ציבורית בשבת. אם בעבר היה מינהל הרכב הממשלתי מקפיד על כל הקצאת רכב ועל כל טיפה של דלק, כיום נשפכים כספי ציבור כמו מים כדי שגם בני משפחתם של השרים יוכלו לעשות בשבת מסעות מאילת עד החרמון. דווקא איסור מוחלט על עשיית שימוש ברכב השרד בסופי שבוע בהם אין פעילות ממשלתית ייטיב לא רק עם אופי השבת הציבורית אלא גם ימעיט שחיתות שלטונית ויעגן עוד נורמה של הסתפקות במועט.
בדוח שנתי (61ב) שפרסם
מבקר המדינה, נכתב כי "על-פי דוחות מדגמיים שהופקו לבקשת משרד המבקר ממערכת המידע של המינהל לעניין 'נסיעות במשרד ברכב איגום בשישי-שבת', מתברר כי יש פעילות ענפה בכלי הרכב הללו בסופי-השבוע, וזאת בשעה שפעילות משרדי הממשלה מושבתת ברובה; זאת ללא מעקב ובירור של מינהל הרכב ורכזי התחבורה בדבר אופיין של נסיעות אלו וללא ניתוח אמיתי של הצורך בהן. מעקב ופיקוח מעין אלו, ראוי שיבוצעו בין השאר באמצעות הצלבה עם נתוני מערכות מידע אחרות. חוסר הבקרה על השימוש ברכבי האיגום עלול להביא בין היתר לשימוש פרטי באותם כלי רכב על-ידי עובדים שאינם זכאים לכך, ולהתחמקות מתשלום המס בגין זקיפת שווי רכב צמוד".
המבקר דרש שמינהל הרכב יבצע פעולות של בקרה ופיקוח בהתאם לתוכנית עבודה שנתית וקבע כי ההרתעה שביקורת מעין זו תעורר בקרב המשרדים עשויה לדרבן אותם לפעול בצורה זהירה, חסכונית ואחראית יותר.
מפלגה דוחה שבת כאשר שרים יוצאי החינוך הדתי דוגמת ישראל כ"ץ ו
גלעד ארדן, נוסעים ברכבים ממשלתיים לאולפני הטלוויזיה תוך חילול שבת בפרהסיא, הם נוסעים להתראיין לתוכניות המשודרות בזמן שחלק גדול מעם-ישראל מסב לשולחן שבת, שהרי כידוע עניינים פוליטיים ומפלגתיים של הליכוד דוחים שבת.
כאשר נשאל על כך בראיון טלוויזיוני, השיב השר כ"ץ כי הנוהג הוא שרק ראש הממשלה ונשיא המדינה אינם נוסעים בשבת בשל הייצוגיות אותה הם מבטאים. איזה מין דבר זה, האם שר בממשלת ישראל יצוגי מספיק כדי לייצג את ישראל בעולם אבל אינו מספיק יצוגי כדי להימנע מטיולים פרטיים ברכב ממשלתי על חשבון משלם המיסים?!
בין קריאה שנייה לשלישית המגבלות על נסיעת אוטובוסים בשבת נקבעו בחוק בשנת 1991. באופן נדיר, לא הובא החוק להצבעה בכנסת בקריאה שלישית מיד לאחר קריאה שנייה כמקובל. הסיבה לכך הייתה שבממשלה פתאום גילו שאיסור על תחבורה ציבורית לנוע בשבת יחול גם על 127 מכוניות הוולבו של השרים. הצעת החוק הוקפאה למשך חמישה חודשים, נערך דיון בוועדה שניתק בין שני סוגי התחבורה וזה מה שאיפשר קבלת החוק בקריאה שלישית.
דרוש שינוי שר הרווחה לא חייב להיות עני כדי להיות שר הרווחה ושר הבריאות לא חייב להיות חולה כדי לשמש בתפקיד, וכך גם שר תחבורה אינו חייב לוותר על רכבו הפרטי כדי לנסוע בתחבורה ציבורית. מה שכן, עליו לגלות אמפתיה ופעם בכמה חודשים לצאת ברגליו לשטח ולנסוע באוטובוסים צפופים כדי לחוות את הבעיות על בשרו ולברר מדוע לא ניתן להן מענה הולם.
בהתנהלותו האחרונה הוא התנהל כפיל בחנות חרסינה תוך שהוא מתעלם ממצוקה שבאמת קיימת אצל חלק קטן מהציבור. אבל קיימת מידה של יושרה אישית - הרכב הצמוד שמעמידה לך המדינה ומנוצל לנסיעה בשבת הוא החמאה המרוחה לך על הראש שאיתה אסור לך להסתובב בשמש.
לישראל כ"ץ, למרות חובתו המיניסטריאלית על ביצוע החוק המגביל תחבורה ציבורית בשבת, לא ממש אכפת אם תהיה תחבורה ציבורית בשבת או שלא תהיה. מה שחשוב עבורו זה לכבות שריפות ולמנוע חיכוכים עם השותפות הקואליציוניות. בעניינים שכאלה הוא חושב למרחקים קצרים. בכל שנות הקדנציה שלו כשר הוא לא שינה דבר בתקנות, אך איפשר לאנשי משרדו לחרוג מהתקנות, לתת היתרים לא-חוקיים לפעילות השבת ולחרוג מהחוק ומהסטטוס-קוו באופן שאינו מתחשב במסורת ישראל כפי שמחייב החוק, ובמקום להפחית את השירות בשבת כפי שהתחייבה בזמנה ממשלת הליכוד מספר הנסיעות עלה באלפים.
ספק אם כוונתם של אלה המבקשים לשלול את ההיתר משרים לנסוע ברכב שרד בשבת, יעדיפו שבראש
משרד התחבורה יעמוד שר שומר שבת. על כל פנים, השר הבא - יהא אשר יהא - צריך להידרש לעניין, ולשנות את התקנות בהתאם לתמורות הטכנולוגיות שחלו ב-24 השנים האחרונות כך שגם ישומר הסטטוס-קוו וגם יינתן מענה חלקי למי שצריך לנסוע בשבת.
המענה שיינתן צריך לבוא בהידברות עם כל הגורמים הרלוונטיים - משרד התחבורה, משרד הכלכלה (הממונה על חוק שעות עבודה ומנוחה), נציגי מפעילי התחבורה הציבורית ומוניות השירות, הרבנות הראשית לישראל, ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל, ההסתדרות ונציג ועדי העובדים של מפעילי התחבורה הציבורית וגורמים אחרים ככל שימצא השר לנכון להוסיף. גם אני הדל מוכן לתרום מחקר הנושא אותו ביצעתי בשש השנים האחרונות ולתרום לא מעט תובנות.
