אינני יודע כמה זמן מונחת במגרה של הרשויות המוסמכות תוכנית להפעלת הרכבת הקלה בתל אביב. יודעי דבר אומרים שכמה עשורים. למה השתהו עד היום, להערכתי התשובה פשוטה, בת מילה אחת, ככה!!
כשאדם נזקק למזור בשל מיחוש בריאותי, הוא פונה לרופא הרושם לו תרופה, בדוקה ופרטנית התואמת את מיחושיו. לימים המיחושים לא כל כך מעיקים והתרופה נשכחת במגרה. והנה חולף הזמן המיחוש חוזר וביתר שאת עד לכדי סכנה בריאותית של ממש. הפציינט פותח את המגרה ליטול את התרופה. ברם, פג תוקף.משפג תוקף, אסור לחולה ליטול את התרופה, היא עשויה להזיק ולהחיש את קיצו. כך עם פרויקט הרכבת הקלה. אנו במצב של פג תוקף. היום במצב התעבורתי הבלתי נסבל בתל אביב רבתי וגוש-דן, לסגור כבישים למשך שש שנים על-פי התוכנית המקורית, על כך יאמרו הגשש החיוור הצחקת אותנו, עדיף להותיר את המצב כפי שהוא.
תל אביב סתומה היום בהיבט התחבורתי ולחץ הדם של הנהגים ברוב שעות היום בתל אביב חצה מזמן את הרף האדום. על כל אלה, מבקשים עוד לסגור נתיבי תחבורה. מכאן ואילך הזחילה בנתיבי איילון ומקבילותיה תהפוך לעמידה. הצב על שריונו יעלה גיחוך על דל שפתיו בציפיה בתחבורה העומדת. הוא זוחל אבל הרכב מנגד עומד.
יש מקרים שמותר לומר פספסנו את המועד, איחרנו את הרכבת הבה נוותר. אין להעלות על הדעת שתושבי המרכז, יש אומרים מאשדוד ועד נתניה יהפכו לבני ערובה של פרויקט הרכבת הקלה למשך כעשור שנים, ראה ערך פרויקט הרכבת הקלה בירושלים, ללא מנהרות שנמשך 12 שנים. עשור זה נצח במושגים של סגירת כבישים ונגישות של תושבים העובדים לפרנסתם ונזקקים להתנייד בכבישים מדי יום ביומו. הפרויקט יהפוך את חיי כולנו לבלתי נסבלים למשך שנים.
קראתי באחד מהעיתונים בעלי התפוצה שכולנו חייבים לגלות הרבה סבלנות וסובלנות כלפי הנוהגים האחרים בזמן הקמת הפרויקט. מנין בדיוק ניתן לשאוב את הסבלנות. במצב דהיום הסבלנות בכבישים שואפת לאפס. במטרופולין תל אביב די להשתהות בהתחלף הרמזור בחלקיק השנייה ולקבל מבול של צפצופים עצבניים.
חלופה ואלטרנטיבה תחבורתית יש ובנמצא. שר התחבורה הנוכחי כץ הוכיח עצמו כביצועיסט. עליו לשקוד על הגבלה של כניסת כלי רכב פרטיים לתל אביב בשעות מסוימות והרחבה מסיבית של חניונים להסעת התושבים. הזלה משמעותית של התחבורה הציבורית אף היא תהווה זרז להפחתת השימוש ברכב הפרטי.
כיום כפסע בטרם הקומפרסורים והבולדוזרים ישמיעו את קולם ברמה. מותר וצריך שקברניטי הפרויקט יאמרו, הרף, טעינו בזמן. די לנו בתעלת בלאומילך אחת. וטובה שעה אחת קודם!!.
