התפטרותו מהכנסת של ח"כ
יעקב פרי, לשעבר שר וראש שב"כ, עברה בינתיים כמעט בשקט. היא נמוגה בין מלחמת העולמות בין ביבי נתניהו, ראש ממשלתנו, לבין אלשיך מפכ"ל משטרתנו, והדיה לא נשמעו כלל על-רקע רעמי הירי וההתפצצויות בגבולנו עם סוריה.
קטונתי מללמד קטגוריה או סניגוריה על יעקב פרי. איני יודע אם שירת בצה"ל או לא שירת. רבים וטובים לא שירתו בצה"ל מסיבות שונות, וביניהם כאלו שתרמו רבות לביטחון ישראל, כמו
שמעון פרס ז"ל, שיריביו הטיחו זאת בו אף ששימש מנכ"ל משרד הביטחון ותרם את חלקו בהקמת הכור בדימונה. הכרתי אחרים שלא גויסו מטעמי בריאות והסוו זאת בסיפורי פציעה בשירות, כמו עו"ד ידוע מסוים. למיטב ידיעתי אפילו פרקליט מדינה ולימים שופט מכובד ביותר של בית המשפט העליון למד באנגליה בעת שפה התחוללה מלחמת השחרור והוא לא חזר ליטול נשק. אם יעקב פרי לא שירת בצה"ל מסיבה ראויה ואכן הסתיר זאת בסיפורי בדים - אפשר להבינו. הרי הבד נועד להסתיר את הגוף העוטה אותו. ומי אינו משתמש ב"שקרים לבנים" כדי להסתיר עובדות שאינן נוחות לו? טעות זו, אם אומנם טעה בה, אין בה למחוק את כל מפעלו הרב שפעל בשירותו בשב"כ, פועל שהעלהו עד לפיקוד על ארגון זה שכה רבים מאתנו חבים לו וללוחמיו העלומים את חייהם ובhטחונם.
גם אינני בא חשבון עם מר פרי בשאלת יחסיו עם
אריה דרעי. דרעי השחית את כל סביבותיו. גם עצים אדירים נופלים כשהרקב פושה בהם, כמו עצי התמר כיום הנופלים בפני חיפושית החידקונית שידי משרד החקלאות וידי השר שבראשו קצרו מללחום בה.
עובדה נכונה אלא שעלינו להיות אולי מודאגים מארגון השב"כ עצמו. זהו ארגון מפואר ומכובד שהביא ביטחון רב למדינת ישראל ואזרחיה, סיכל ומסכל זממם של אויבינו. רבו מעלותיו ופעולותיו העלומות, אך מידת האמת לא זכתה בו לעתים למקומה הראוי. כבר מתחילתו שימש גם למטרות פוליטיות בידי הממשלה דאז, ולמטרות יוקרה עת רתמוהו, למשל, לגילוי הילד החטוף יוסלה שוחמכר, נושא חשוב אך מתמיה כתפקיד למוסד ביטחוני כשב"כ או כמוסד. בהריגות המחבלים בפרשת האוטובוס בקו 300 נגלתה ערוות הארגון, שהעליל על האלוף
יצחק מרדכי את ההריגה, פרשה שעוד החמירה והזיקה גם בהתנהלות הארגון ומפקדיו בוועדת-החקירה שהוקמה.
אשר עלינו לתמוה הוא: כלום הארגון לא ידע בעת גיוסו של מר פרי אם האיש שירת או לא שירת בצה"ל? כלום אין זה אחד הדברים הראשונים שעל המוסד לבדוק? בל אובן לא נכון: לפי ששמעתי שירותו של מר פרי בשב"כ היה מעולה ויבורכו על כך הן האיש והן השב"כ. שוב - התמיהה היא רק לגבי אופן הבדיקה ו/או אי-הידיעה לפני הגיוס לארגון.
אנו מדינה קטנה וחזקה, המוקפת אויבים וידידים למחצה, התאבים לכל פיסת מידע עליה.
בישראל התגלו כבר מרגלים רבים מאד, מהם כאלו שעלו ממש לראש הפירמידה, כמו פרופ' סיטה וישראל בר, מרגליה של ברית-המועצות. סא"ל (דרגה מאוד בכירה בזמנו, עת לא היו בצה"ל דרגות אל"ם ותא"ל) ישראל בר היה יועצו הביטחוני של בן-גוריון וממקורביו הקרובים ביותר. גם ארה"ב מרגלת אצלנו (נזכור את הספינה "ליברטי" שצה"ל תקף בזמנו), שלא להזכיר את מרגלי מדינות ערב ואירן. על-רקע זה מחדלו האמור של השב"כ מוזר ובלתי קביל לחלוטין.
או אפשר והשב"כ ידע ויודע את העובדה הנכונה בעניין אותו שירות צבאי ובוחר שלא לשתף בה את הציבור מטעמים כלשהם? אולי בכדי שלא לסבך עוד יותר את מפקדו לשעבר, שסיבך עצמו די והותר ובחר להתפטר? לדעתי ראוי שהציבור לפחות ידע אם השב"כ ידע ויודע, גם מבלי שהידיעה עצמה בהכרח תגולה לציבור.
