"מלחכי פינכה" - מהגדרתם, יושבים וממתינים לתקלות ולפירורים שיפלו. במקום לשמוח על הבשורה הגדולה של תחילת הפעלת הרכבת ההיסטורית לירושלים, עושים דיוני חרום פוליטיים מזויפים ומחפשים כותרות. כן, זה כואב - ברור, למי שהבטיח עשרות שנים ולא עשה כלום, למי שאמר שהמנהרות יתמוטטו ובדה חזיונות שווא, ולמי שראייתו אופוזיציונית - פוליטית צרה, במקום להסתכל על טובת המדינה. יש כאלה שעיקר דאגתם היא לא להיות מובטלים אחרי הבחירות הבאות, ויש כאלה שפועלים לקדם את טובת המדינה, תוך עמידה מול אתגרים וקשיים, שמקבלים החלטות קשות ועושים ומשנים את פני מדינת ישראל-במהפכת התחבורה ובשמיים הפתוחים. החלטנו על שלושה חודשי הרצה עם נסיעות חינם מירושלים לכל רחבי הארץ הלוך-חזור, תוך כדי החלפת הרכבת בנתב"ג, ומשם נסיעות לכל רחבי הארץ, זה נקבע מלכתחילה כדבר מקובל וסביר לחלוטין, עד להשלמת החישמול לתחנות ת"א. זו הדרך להניע פרויקט ענק, מורכב, וחדשני מהסוג הזה. 7,000 נוסעים ביום, והכל כפוף לכללי בטיחות מחמירים ולמגבלות כמות הנוסעים בתקופת ההרצה. הרכבת נערכת לתפעל בהתאם ומבצעת התאמות, כדי לאפשר את הפעלת הקו, בדיוק כמו שהיה גם במקומות אחרים, כאשר צומצמו רכבות לתחנות בת ים - חולון, כדי לאפשר קוים מהירים יותר לתושבי הנגב וגם בצמצום בתחנת ראשונים ובמודיעין, כדי לאפשר את הפעלת הקו לירושלים. הוריתי לא לגעת ברכבת מכרמיאל, אותה הקמתי לחיבור תושבי הגליל. הכל מטופל בקור רוח ומתוך אחריות. מנהיגות מקבלת החלטות ומשנה את המציאות. כעת: קווי נהריה חיפה שצומצמו, מתוגברים, בוחנים ומבצעים התאמות, עד להגעה לנקודת האיזון. הביקוש לרכבת גבוה מאוד והולך ועולה, ככל שסוללים עוד מסילות ופותחים עוד תחנות, תמיד יהיה בעודף ביקוש על ההיצע - בדיוק ההפך ממה שניבאו לי כל המומחים. בתקופתי הוכפל מספר הנוסעים. הושלמו ונפתחו 20 תחנות חדשות: יבנה מערב, ראשל"צ - משה דיין, בת ים, חולון, אופקים, נתיבות, שדרות (גם שם הקו החל לפעול בהדרגה), בית שאן, עפולה, מגדל העמק כפר ברוך, יקנעם - בית יהושע, מרכזית המפרץ בחיפה, אחיהוד, כרמיאל, קריית מלאכי - יואב, רעננה מערב, רעננה צפון, נתניה - ספיר, ירושלים - נבון, בקרוב - מזכרת בתיה. כעת בביצוע: המסילה המזרחית לוד - ראש העין - חדרה, שתימשך במסילת מנשה ותחבר ישירות את העמק למרכז, מסילה רביעית לאיילון. רק"ל נצרת - חיפה. מקודמים תכנונית לקראת ביצוע בהמשך: קו כרמיאל-קרית שמונה, טבריה-עפולה, הרכבת ב"ש-אילת, ערד-ב"ש. בקרוב נקדם את רכבת שוקת צומת הנגב, עיר הבה"דים-ירוחם, עבור בסיסי צה"ל וישובי הנגב. בתקופתי: בוצע רכש ענק של קרונות וקטרים, בניגוד למה שהיה בעבר, ומוקמת תשתית לכל הציוד החשמלי ב-30% מיקור חוץ, עם מתחמים מרכזיים משוכללים באשקלון, במסגרת תחילת ביצוע פרויקט החישמול. רכבת ישראל, היא שאחראית על ביצוע המשימות, ואותה אני מנחה בקידום המדיניות. ככל שתלוי בי אני מביא אליה את מיטב האנשים - כמו דן הראל, שביקשתי ממנו כעת להתגייס לטובת תפקיד יו"ר הרכבת. אני לא עוסק במכרזים, אלא במדיניות: העברתי את מרבית ביצוע עבודות התשתית החדשות לחברת "נתיבי ישראל", והיא מוסרת אותם אחרי השלמתם להפעלת הרכבת, וכך יהיה גם בעתיד. הרכבת צריכה לעסוק בעיקר בתפעול ותחזוקה ושיפור השירות לאזרח - והאתגרים גדולים מאוד. הפעילות הולכת וגוברת ומתרחבת. צוואר הבקבוק של מסילות האיילון, מטופל לראשונה מאז הסיפור המפורסם על הצינור שתכנן שמעון פרס כשר תחבורה שיזרים לים את עודף מימי האיילון. כל רשת הרכבות הקלות שיתחברו, שנעה קדימה בכל העוצמה. הנתצי"ם בערים הגדולות ובין הערים, שבילי האופניים, הרפורמה במוניות השירות, וכמובן השמיים הפתוחים והטיסות המוזלות לחו"ל, מערכת תחבורתית אחת גדולה ומשולבת, שמבטלת פיגור של 100 שנה ומשנה את פני המדינה. יש כאלה שמדברים ויש כאלה שמחליטים ועושים, כפי שאני עושה ואמשיך לעשות.