סמלה של ירושלים הוא האריה, אולי זהו "גור אריה יהודה" התנ"כי שהתבגר. אוי לבירה מן ה"אריה", או "ליאון" בלועזית, שנבחר לראש העיר ירושלים.
אוי לנו משני הפוליטיקאים שהריצו אותו לראשות העיר: האחד, "אריה" אחר, אריה מכלוף דרעי, שהוא אסיר לשעבר, ששוב מתנהלות, לפי העיתונות, חקירות טוהר כפיים לגביו. השני הוא השר המתפטר איווט או
אביגדור ליברמן, שתיקי החקירות נגדו נסגרו באופן מתמיה על-ידי היועץ לשעבר וינשטיין, ואשר בכירי מפלגתו נתונים לחקירות ומשפטים על שחיתויות גדולות היקף, ושר התיירות לשעבר מטעם מפלגתו כבר נידון, הורשע ונאסר. אכן - "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה".
אולם בכך לא סַגִּי, לא די. מסתבר שמר משה לאון הוא היחיד שנבחר למועצת העירייה מטעם רשימתו. מועמד סביר היה מסיק מכך מסקנות ומסתלק מיד לאחר שתוצאות ההצבעה הראשונה פורסמו, אך לא מר ליאון שהמשיך בגאון להצבעה השנייה וזכה בה ברוב זעום. עתה נתקיים בו ובנו "כרע רבץ כארי וכלביא מי יקימנו".
ומה עתה? ברור שראש העירייה החדש חב חוב ענק לשני תומכיו וכי יעמוד בראש הנהלה ומועצה שמחצית או רוב חבריה הם חרדים משלל הפלגים וירקוד רק לפי חליליהם.
עתה צפוי שימשך גל בריחת החילונים ואולי גם אנשי הכיפות הסרוגות מהעיר. מָגִינֵי הדת מטעם עצמם יכבידו אוֹכְפָם על התושבים ובתי-העסק, בעיקר על המסעדות, המלונות ואתרי הבילוי שישארו, אם אמנם. העיר תתחרד עוד ותישאר בעוניה. הממשלה תיאלץ להשקיע עוד ועוד תמיכות בגרעונות העירייה. החיים בבירה יהיו יותר ויותר בלתי נסבלים למיעוט החילוני.
בעצם - מה לנו להלין על מר
משה ליאון? כל אותם חילונים שנטלו יום חופש בשבתון ולא טרחו להגיע ולהצביע ישלמו עתה מחיר כבד על מחדלם, עד שיבוא לציון גואל. בינתיים יוכלו לטפס אל האריה הניצב על גג בניין ג'נראלי בבירה ולחבוש מגבעת לראשו.
