לא אחת אני נתקלת במשתתפי הסדנאות שאותן אני מקיימת אשר משוכנעים שלא אכלו כמעט כל היום. ובאמת, רבים מהם מדלגים על הארוחות, כמעט ולא אוכלים אוכל אמיתי, אבל מי זוכר את העוגייה שחטף בדרך למשרד, או את האגוזים שלקחנו בלי לשים לב ביום שישי בערב, ומה עם הבורקס שלקחתי בישיבה כי מתתי מרעב.
אני תמיד אומרת שאני לא חוששת מאוכל, כולנו זוכרים בדרך-כלל שאכלנו סנדוויץ' או רבע עוף, אבל שוכחים את הדברים הקטנים שמצטברים להרבה מאוד קלוריות והם לעיתים הסיבה שלא יורדים במשקל.
1,000 קלוריות יכולות להיות המון אוכל או כמעט כלום. כלומר, זו יכולה להיות ארוחה גדולה ומשביעה, יפה לעין וטעימה לחך, או משהו קטן, טעים ולא ממש משביע ובעיקר מייצר תחושה של "עוד".
1,000 קלוריות יכולות לכלול: סלט גדול, 2 פרוסות לחם רגיל או 4 פרוסות לחם קל + גביע גבינת קוטג' 5% (250 גרם) + ביצה + 2 שיפודי הודו + תפוח אדמה אפוי + תפוח עץ + בננה + שוקולד מקופלת.
לעומת זאת, 1,000 קלוריות יכולות להיות רק 3 משולשי פיצה = 3/4 גליל פרינגלס = 6 בורקס קטנים = 6 פחיות משקה ממותק = 10 עוגיות שוקולד צ'יפס = 150 גרם פיצוחים.
אז מה עושים? להיות מודעים לכל מה שנכנס לפה. כל דבר נחשב. הדרך הטובה ביותר היא לערוך רישום. נכון, זה לפעמים מעצבן, אבל זה ימנע הרבה מאותן אכילות לא מודעות.
האדם, כמו יצורים אחרים, מסוגל לאגור אנרגיה כדי להשתמש בה בעת הצורך. שלא כמו במכונית, אנו זקוקים לאספקה שוטפת של הדלק הזה לא רק בשעת נסיעה, אלא גם בשעת מנוח. הגוף מקבל את חומר הדלק מהמזון שאנו אוכלים וממחסני השומן, שבהם הוא משתמש בין הארוחות או בזמן צום ממושך, וכמובן בזמן דיאטה. כמות האנרגיה במזון נמדדת ביחידת מידה הנקראת קלוריה. קלוריה היא כמות של אנרגיית החום הדרושה כדי להעלות את הטמפרטורה במעלת צלזיוס אחת בגרם אחד מים (בין 16-15 מעלות צלזיוס).
על-מנת לא לסבך נקבע, כי ערכם הקלורי של המזונות נקבע לפי מרכיביהם העיקריים: פחמימות, שומנים וחלבונים. לדוגמא, מגרם אחד של פחמימה או חלבון הגוף מפיק אנרגיה השווה ל-4 קלוריות. מגרם אחד של שומן הוא מפיק אנרגיה השווה ל-9 קלוריות.
הודות למודעות הגוברת לערכם הקלורי של המזונות, כמעט על כל מוצר רשום הערך הקלורי של מרכיביו. לצערי, רוב היצרנים מתייחסים רק ל-100 גרם של המוצר, וזו כמות וירטואלית שאיננה נותנת תמונה מדוייקת לגבי ערכו הקלורי הכולל. מכיוון שאנחנו אוכלים מנות ולא 100 גרם, הרי זה מתפקידינו לחשב את הערך הקלורי של המנה שאנחנו אוכלים.
מספר הקלוריות נותן לנו מושג על ערכו של המאכל ומלמד אותנו אם הוא "זול", "יקר", ואם כדאי לצרוך אותו. בחישוב בקלוריות לא ניתן לדייק לחלוטין בספירת הקלוריות (וגם אין צורך בכך), לכן עדיף לזכור סכומי קלוריות עגולים, במקום להתאמץ לזכור סכום מגוחך כמו 47.8 קלוריות. אל תתאמצו לזכור, לשנן ולזכור בעל-פה את הערך הקלורי שיש ב-100 גרם של עשרות אלפי פריטים, מספיק שתזכרו כמה קלוריות יש במנה. הרי אנו אוכלים מנות ולא 100 גרם תפוחי אדמה או 100 גרם עוף. ספירת קלוריות היא בסך-הכל אמצעי לתכנון בקרה ושליטה, אין זו מטרה בפני עצמה, זכרו מה הערך הקלורי של מנה.
טיפ נוסף - מה אפשר לאכול במקום חפיסת שוקולד חפיסת שוקולד (100 גרם) שכל-כך קל לגמור? שווה ל-6 פרוסות לחם רגיל = 12 פרוסות לחם קל = סלט + חביתה + לחם רגיל + מעדן + תפוח עץ + אגס + שוקולד מקופלת = 500 קלוריות.
