אנחנו מדברים רבות על ההשמנה וכאילו זה מובן מאליו שאנו מדברים על אותו נושא. אז למה בעצם קוראים השמנה?
השמנה מוגדרת בהפרעה במאזן האנרגטי של הגוף. היא תוצאה של חוסר איזון בין כמות האנרגיה שאנו צורכים לבין כמות האנרגיה שאנו "מבזבזים" בפעילויות היומיות שאנו עושים.
כאשר אנו לא משתמשים בכל האנרגיה שהכנסנו לגוף על-ידי המזון, אנחנו יוצרים הפרעה במאזן האנרגטי, ועודף האנרגיה שנותרת בגוף, מועברת ישירות לרקמת שומן ונאגרת בם. רקמת השומן מורכבת מתאי שומן והחומר העיקרי שבהן הוא טריגליצרידים. טריגליצרידים הם חומצות שומן המשמשות למאגרי אנרגיה לגוף. במקרה שמאגרי האנרגיה הזמינים כמו הגליקוגן והגלוקוז, הסוכרים, נגמרים.
כאשר אנו אוכלים יותר קלוריות ממה שהגוף צריך, רמת הטריגליצרידים בדם עלולה לעלות. השינויים במשקל גופנו מוכתבים על-ידי תאי השומן. תאי השומן מתמלאים, כתוצאה מכך נפחם ומשקלם עולה. תא שומן ריק שוקל כ-0.4 מיקרוגרם ואילו תא שומן מלא - משקלו יכול להגיע אפילו 1.2 מיקרוגרם, כלומר פי שניים עד שלושה מתא שומן ריק. תא שומן שהתפתח בגופנו לא יעזוב לעולם. (אלא אם נוציאו בניתוח - דבר שלא מומלץ בעליל).
מספר תאי השומן בגוף משתנה בעקבות תורשה ובעקבות השמנה, בזמנים מסויימים. מספר תאי השומן בגוף אדם רזה יכול להגיע ל-35 מיליארד תאים ואילו בגוף השמן ניתן למצוא לפעמים עד 160 או 170 מיליארד תאים. מכאן שאדם רזה נושא על גופו כ-15 ק"ג שומן ואילו השמן יכול לשאת על גופו עשרות אלפים ואולי אף יותר קילוגרמים של שומן.
חשוב מאוד להבין שלא כל אדם שעלה מספר קילוגרמים קטן נחשב אדם שמן עם כל הסיכונים. השמנה של מספר קילוגרמים קטן במהלך החיים נחשב נורמלי ולא מזיק. לעומת זאת, השמנה בטנית, השמנה באזור הבטן העליונה, היא המסוכנת והמזיקה ביותר וזאת היות שהיא מביאה להצטברות תאי שומן עמוק בחלל הבטן, בן האיברים הפנימיים, וכך מגיע השומן גם לכלי הדם וללב.
היום ידוע שההשמנה הבטנית היא הגורם המרכזי למחלות רבות כמו: מחלות לב, מחלות כבד וכיס מרה, סוגים שונים של סרטן, עודף שומנים בדם, יתר לחץ דם, סוכרת סוג 2 ושבץ מוחי בעוד שומן על הירכיים הרבה פחות מססוכן.