לא באמת משנה במה האיש הזה עוסק ומה הם הסכומים שמדובר בהם, הדגש הוא על הפתרון שהוא מצא, וניתן למצוא בו השראה רבה.
אחרי שנים שהעסק סיפק סחורה ללקוחות עסקיים, הוא מצא את עצמו כל הזמן במרדפים אחרי הכסף - לגבות את החובות שמגיעים לו. היו לו המון בעיות והיו לו כמה לקוחות ממש גרועים. זה גרם לו לעבוד ממש קשה, אבל לראות רק טיפה כסף בסוף החודש. מוכר?
יום אחד נמאס לו והוא החליט שהוא עושה משהו לגבי זה.
הוא החליט לבחור את הלקוחות שאיתם הוא רוצה להמשיך לעבוד... אבל עשה זאת בדרך מקורית.
הוא עבר על רשימת הלקוחות והכין רשימה של כל אלה שהיו חייבים לו 2,000 שקל או פחות, אבל רק כאלה שהוא רצה לעבוד איתם, וצלצל אליהם.
כך בערך נשמעה השיחה:
בעל העסק: "למה אתה לא בא לקנות יותר?"
לקוח: מדבר על כל מיני דברים ובסוף איכשהו השיחה מתגלגלת לכיוון החוב (כמובן הלקוח יזם זאת).
בעל העסק: "אז אתה יודע מה, מחקתי לך את החוב!".
מה קרה פה?
אותם לקוחות הפסיקו למעשה לקנות ממנו (גם) בגלל החוב. הם נמנעו מלפגוש אותו או לדבר איתו ולמצוא פתרון... בגלל החוב. תחושת אשמה היא דבר נורא. מעצם כך שבעל העסק יזם את השיחה, עודד אותם להעלות את הנושא (אפילו שהוא לא התכוון אולי לכך) ומחק להם את החוב, הוא הסיר להם אבן מהלב וזכה להוקרה מצידם.
הנקודה המעניינת הבאה היא שלרובם היו חובות גם אצל ספקים אחרים, וכך כעת היה להם קל ונוח לחזור ולהזמין בעסק הזה. מה גם שהוא התייחס אליהם יפה.
הנקודה השלישית, חשובה לא פחות: מכך שהוא עשה סלקציה ובחר רק את אלה שלא הגדילו את החוב מעל לסכום מסוים, הוא התפטר למעשה מלקוחות גרועים ובעלי חוב שלא התביישו להמשיך למשוך סחורה למרות החוב.
הלקוחות שהוא שיקם הפכו ללקוחות טובים, שקנו בסכומים גדולים - ועכשיו, כתוצאה מהניסיון, הוא לא אפשר להם לצבור חובות ולא נכנס איתם יותר לגירעונות.
האיש הזה בחר את הלקוחות שלו. היום, לדבריו, הוא עובד הרבה פחות ומרוויח הרבה יותר.
