כמה זמן צריכים להימשך "שלבי סיום"?

יבואו אל עמוד הקלון השרים בעבר ובהווה לביטחון הפנים, אשר מאז 1994 מורחים ודוחים את פרסום כללי חקירה. ייתכן שזו תוצאה של חברות בקואליציה לא קדושה בין השרים ובין המשטרה עצמה, אשר גם היא אינה מעוניינת בפרסום כללים כאלה. היעדר כללים ברורים למותר ולאסור בחקירה, תורם לעיוותים ואף מונע מהחוקרים עצמם מלהכיר את הגבולות, שבתוכם הם יכולים לפעול בחופשיות במהלך החקירה. ב-1994 פורסם דוח ועדת גולדברג לעניין הרשעה על סמך הודאה בלבד ולעניין העילות למשפט חוזר. בוועדה, שמונתה על-ידי שרי המשפטים והמשטרה (כן, כך נקרא המשרד לפני שהשרים החלו להתעניין בביטחון, כדי לברוח מאחריותם למשטרה ולשיטור) היו חברים נכבדים, ביניהם שופטים, נציג האקדמיה, נציגי משרד המשפטים והפרקליטות, נציגי המשטרה ועורך-דין מהמגזר הפרטי. בין היתר, המליצה הוועדה לשר המשטרה לקבוע "תקנות המשטרה (חוקרים)", כקודיפיקציה של כללים ברורים למותר ולאסור בחקירה, פירוט החובות המוטלות על חוקרים במהלך החקירה וכללים בדבר חובת הפיקוח של מפקדים על החקירות. אלו, על-פי ההמלצות, יהיו כללים מחייבים שסנקציות בצידם בגין הפרתם. נכון, שבאנגליה נקבעו כללים כאלה רק ב-1985, אז למה לנו למהר? הרי הם דמוקרטיה ותיקה בת מאות שנים, ואילו אנו רק כבני שישים. ב-2002 נחקק בכנסת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב - 2002. החוק נכנס לתוקף שנה מיום פרסומו, קרי ב-4.7.2003. לפני חודשים מעטים "חגגנו" שבע שנים לכניסתו לתוקף. בחוק נקבע כי על השר לביטחון הפנים לקבוע כללים בדבר חקירה, ברוח המלצות ועדת גולדברג. אולם, השרים לביטחון הפנים בשלהם, וכללים - אין. אין זו הפעם הראשונה ששרים מתחמקים ממילוי מצוות החוק. בתי המשפט כבר קבעו בעניין זה מספר הלכות. אביא דוגמאות מעטות בלבד.

• בבג"צ 295/65 נידונה עתירה לחייב את השרים לקבוע בתקנות כללים לביצועו של חוק "כנוביץ" (החוק למניעת מפגעים, התשכ"א - 1961). שם קבע בית המשפט כי "...לאחר שהבחירות עברו, והמנצח ניצח, והוא חקק את החוק שחפץ ביקרו, וכתב בו כי 'השרים פלוני ופלוני יעשו מעשים אלה ואלה', הוא יצר בזה חובה משפטית ממש, המחייבת את השרים למלא - ולא רק לרצות למלא - את החובה שהוטלה עליהם", והוסיף ש"ההימנעות מלממש ולהגשים חוק קיים ומחייב, אינה מדיניות ואינה יכולה להיות מדיניות, מכל בחינה שהיא; היא רק גורמת לדמורליזציה ביחסי השלטון והאזרח, וגוררת אחריה פריקת עול של כל חוקי המדינה".

• כך גם בבג"צים 217/80 ו-297/82, בעניין התחמקות שר הפנים (כן, פעם נוספת שר הפנים) מלקבוע תקנות להפעלת שעון הקיץ. במקרה הראשון, החליט בית המשפט כי החוק (פקודת קביעת הזמן) מטיל חובה על השר להנהיג שעון קיץ. החלטה זו לא נראתה לממשלה ולכנסת, והחוק תוקן, במטרה להעניק לשר הפנים סמכות מלאה להפעיל את שיקול דעתו בעניין זה. גם הפעם סירב השר לקבוע כללים, וגם הפעם חייבו בית המשפט לקבוע כללים כאלה, וקבע שבמקום שבחוק נקבע שעל השר לקבוע תקנות, גם אם לשון החוק מדברת על כך שהשר רשאי לקבוע תקנות, חייב השר לקבוע תקנות וכללים.

כדאי לציין, שמידיעה אישית, ידוע לי שהמשטרה החלה לנסח את הכללים לפני חקיקת החוק, ובעת חקיקתו ב-2002, היא כמעט השלימה את המלאכה. משנקבע בחוק שעל השר לפרסם כללים בדבר חקירות, היה ברור שזה עניין של או-טו-טו עד לפרסומם כתקנות, כמתחייב בחוק. אך הזמן מאז כנראה עמד מלכת ולשרים לביטחון הפנים יש זמן (לחשודים שנגרם להם עוול - כבר אין זמן). בדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, שנערך ב-13.11.03, מעלה השופט בדימוס גולדברג (הוא יושב-ראש אותה ועדה ובעת הדיון בכנסת כבר מבקר המדינה) את זכרם של הכללים. וכך מדווחת היועצת המשפטית של המשרד לביטחון הפנים (ולא תגידו שמדובר בפקידה זוטרה. זו הייתה קצינה בדרגת ניצב!) לחברי הוועדה: "הם [הכללים] בשלבי סיום הכנה". ובתשובה לשאלה מפורשת של יו"ר הוועדה עונה אותה ניצבת פעם נוספת: "יש לנו הכללים בחקירה, שהשר צריך להוציא". לאמירה זו ימלאו בעוד כשבועיים שבע שנים. שבע שנים שהכללים בסיום הכנה, שהשר לביטחון הפנים צריך לאשר ולפרסם, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט. אולם, רוח המלצות ועדת גולדברג ממשיכה לנשוב מעל בניין המשרד לביטחון הפנים, ואינה חודרת פנימה אל תוך הלשכה של השר. הלשכה הממוגנת של השר אף אינה חדירה להוראות החוק. גם מצד ועדת החוקה, חוק ומשפט אין פוצה פה ומצפצף. כן, זוהי תמונת המצב של הפיקוח של הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת. הם, כרגיל, רוצים פעם נוספת להתחמק מאחריות, ולהמתין עד לעתירה לבג"צ, כך שהאחריות תוטל על בית המשפט ולא עליהם, על הפוליטיקאים. וכללים אין, ואיש (וחוקר) הישר בעיניו יעשה. על כן, ייזכרו לדראון השרים לביטחון הפנים לדורותיהם, שאף כי אין בהתנהגותם זו שחיתות ממשית, אין בה מניעה של פגיעה בחשודים הנחקרים במשטרה, ויש בה פגיעה במינהל תקין, זלזול בשלטון החוק ופגם מוסרי חמור. הנה שמות השרים שהמלצות ועדת גולדברג ב-1994 היו לצנינים בעיניהם: משה שחל (כן, כן, אותו שר שמינה את הוועדה), אביגדור קהלני ושלמה בן-עמי. והנה רשימת השרים שלא מילאו את מצוות המחוקק מאז 2003: עוזי לנדאו, צחי הנגבי, גדעון עזרא, אבי דיכטר ויצחק אהרונוביץ'.