אם נתבונן סביב נראה תופעה מעניינת המתרחשת ללא הרף: יזמים ואנשי עסקים מגיעים לפתע עם רעיון חדש, מוצר או שירות חדש ואף לעיתים עם תפיסה עסקית חדשה לחלוטין. בעצם אם נסתכל על התפתחות הכלכלה לאורך מאות השנים האחרונות, נראה שפעם אדם היה עסוק בעיבוד אדמתו, ולפחות בפועל, לא רץ לחפש מיזמים עסקיים חדשים. אבל אם נביט יותר לעומק נוכל לראות, שהתופעה הזאת קרתה גם אז. אנשים המציאו פתרונות עסקיים ויצאו לממש אותם למרות שהדבר נראה ממש בלתי אפשרי.
הסיבה פשוטה - לאדם יש צורך ליצור פתרונות לבעיות בהן הוא נתקל. לפעמים זה פתרון פשוט לבעיה פשוטה ולפעמים אילו פתרונות (עדיין פשוטים) שמשפיעים על כלל אוכלוסיית העולם.
אם ניקח דוגמאות מעולם הרכב, כך פותח הקטר הראשון בשנת 1804 על-ידי הממציא ריצ'רד טרויטיק מקורנוול, אנגליה. הקטר משך רכבת לאורך פסים בבית-היציקה לברזל "פנידרן" (Penydarren) שבווילס. לכאורה הדבר נראה למתבונן מהצד קצת יומרני או אפילו מטורף אבל בפועל, למרות שקטר זה משך רכבת עם עשרה טון ברזל ו - 70 אנשים, והצליח לבצע רק 3 נסיעות עד שפסי הברזל קרסו, הוא שינה את עולם השינוע של משאות כבדים למרחקים ארוכים - לנצח.
דוגמה נוספת היא המכונית בה כולנו נוסעים. הצעדים הראשונים כבר בוצעו ב-1770 על-ידי קפטן ניקולס קנו ואחר כך במשך עוד מאה שנים על-ידי ממציאים ויזמים נוספים. רק בשנת 1879 הצליח קרל בנץ לפתח כלי רכב משלו ולייצר מכונית המונעת במנוע בן שני צילינדרים. ב-1886 רשם פטנט על תלת-אופן, פרי תכנונו, שצויד במנוע ארבע פעימות בעל צילינדר בנפח 958 סמ"ק והספק של 3/4 כוח סוס. דגם משופר הפך ב - 1888 למכונית הראשונה שנמכרה אי פעם.
אבל לא תמיד מדובר במהנדסים שנתקלים בבעיה, פותרים אותה וגם בונים מזה עסק (לתפארת), כפי שעשה קרל בנץ, שהקים את המותג הידוע "מרצדס-בנץ". לפעמים היזם רואה פתרון קיים, ומחליט שזה באמת העתיד. גם אם הפתרון נראה יוצא דופן בצורה קיצונית באותה עת, וגם הוא אם הוא נחשב לחזון סהרורי - ליזם צריכה להיות יכולת מיוחדת להעז. היכולת "לראות" את העתיד ולראות כיצד הרעיון החדשני יכול לעזור לאנשים וללכת עם זה עד הסוף. היזם צריך להיות משוכנע לחלוטין בהיתכנות של הרעיון, כדי שיוכל לגייס אנשים נוספים (מהנדסים, בנקאים, אנשי תקשורת וכו') ולהפוך את זה לעסק מצליח.
אז מה מניע אנשי עסקים לקפוץ ללא הרף למיזמים חדשים ולפעמים בתחומים שנראה שאפילו לא מוכרים להם? האם זאת תכונה מולדת או משהו אחר?
מסתבר שלמטבע יש שני צדדים. מהדוגמאות שהובאו לעיל ניתן לראות, שמצד המתבונן הרגיל ("האדם הסביר") הפעולה נראית כמו תעוזה ולפעמים אף טירוף, ואכן הן פעולות כאילו. אך חשוב להבין שבצד של היזם הדבר נראה שונה לחלוטין. היזם מסוגל, בדרך כלל, מנקודת מבטו, לקחת אחריות על אזורים נרחבים. הוא מסוגל להסתכל קדימה ולראות איך העתיד עומד להיראות לאחר שיצליח להוציא את תוכניתו אל הפועל. הוא מסוגל לראות את השינויים שהדבר יכניס לאותו תחום בו הוא פועל. ולפעמים אותו תחום, כפי שניכר בדוגמאות לעיל, פשוט כולל את כל האנושות.
הוא גם יכול לראות כיצד הוא יתוגמל כאשר פרויקט זה יצליח. תגמול יכול לבוא בצורות שונות - הוא יכול לבוא בצורה רווח, אבל זה יכול להגיע מכיוונים שונים לחלוטין. לעיתים סיפוק מהצלחה או הכרה חשובים ליזם הרבה יותר מהתגמול הפיננסי.
נכון שלא כל המיזמים מצליחים. נועזות ויכולת ראיה של העתיד לא מספיקים. צריך גם כושר ניהול של מצבים ואירועים, לפעמים דרושה הבנה פיננסית ועסקית ולעתים דרושה יכולת יחסי ציבור מרשימה, כזאת שיכולה למנף את המיזם בעיקר על-ידי הסברה וקידום העניין בצורה שתביא את הציבור לתמוך בפועל, על-ידי רכישת המוצר, השירות - או לחלופין תמיכה בתפיסה.
לכן, אם יש לכם יכולת לראות כיצד משהו יכול לשנות את העתיד בתחום או באזור מסוים, ואתם גם רואים כיצד אתם יכולים להפיק רווח מפעולה זאת - אל תהססו! נסו.
ואם חסר לכם לדעתכם מרכיב מסוים מאילו שהוזכרו במאמר, או מרכיבים אחרים אותם אתם מזהים, לכו ללמוד ולהשלים את החסר ואז ....לכו על זה!