ביום ראשון, ה-1 במאי 2011, בשעה 05:50 יצא לדרכו האוטובוס הראשון של "תחבורה ציבורית גולן". אלי מלכה, ראש המועצה הכריז ש"זה עידן חדש באיכות החיים והכלכלה בגולן". המחזה של האוטובוסים החדשים נוסעים ברחבי הגולן היה מרגש ונתן תחושה של סיפוק גדול, שהצלחנו להקים מערך תחבורה ציבורית משודרג לאין ערוך שיקל על התושבים להתנייד בתוך הגולן ואל הערים המרכזיות". ואכן היה זה יום חג ברמה ותכונה רבה הורגשה בו, הרי כבר 44 שנים קיימת התיישבות בגולן ועדיין לא נראה בו מחזה שכזה.
רמת הגולן מונה כיום כ-41,000 תושבים, הפזורים בכ-35 יישובים וערים קטנות. היא משתרעת על שטח של 1,250 קמ"ר, בעוד שלשם ההשוואה שטחה של תל אביב קטן פי 24, ומשתרע רק על 52 קמ"ר. עד היום שימשה חברת "
אגד" כמפעילה היחידה של שירותי התחבורה הציבורית בשטחה של מועצה אזורית גולן. החברה, שלא ראתה בתחבורה הציבורית באזור זה, המועט יחסית בתושבים, מקור לרווחים מצאה לנכון להפעיל מערך תחבורה קטן, כך שלדוגמה מביתי שבדרום הרמה לטבריה (ה"עיר הגדולה" שלנו) יצאו רק שני קווים ביום, אחד בשעות הבוקר והשני בשעות הצהריים, ובין היישובים השונים לא הייתה כלל תחבורה. דבר זה הקשה במשך השנים על ההתניידות בתוך הרמה, ממנה ואליה. הדבר הצריך פעמים רבות ממשפחות להחזיק 2 רכבים על-מנת ששני בני הזוג יוכלו לצאת לעבודתם, וכמו-כן כפה מציאות של נסיעה בטרמפים אצל ילדים ובני נוער שהוריהם אינם יכולים להסיעם ממקום למקום, ואף בקרב מבוגרים שאינם ניידים עם רכב. בעיה זו אינה נחלת תושבי הגולן בלבד. מטיילים ותיירים נתקלים בקשיים בעת ביקורם בגולן. לא משנה כמה כסף יהיו מוכנים להשקיע, התחבורה פשוט אינה קיימת.
כדי להמחיש את הבעיה, אשתף אתכם בדילמה עימה התמודדתי מדי שבוע לפני מספר שנים, בהיותי בת שירות לאומי המשרתת בתל אביב. עבודתי הסתיימה בכל שבוע ביום חמישי אחה"צ, ועד שהגעתי לאזור הצפון הייתי מפספסת את האוטובוס האחרון ביום שיצא מטבריה לגולן. בתור בחורה צעירה לא אהבתי את רעיון הנסיעה בטרמפים לבד בשעות החשיכה אך מכיוון שאת האוטובוס האחרון הפסדתי לא הייתה לי כל ברירה. שבועות רבים מצאתי את עצמי נשארת במרכז יום נוסף, רק כדי שתהיה לי את האפשרות לעלות ביום שישי על אוטובוס שיביא אותי עד הבית בשלום. וזוהי אינה הדילמה הפרטית שלי. חיליים, סטודנטים, בני נוער, הורים... רובם ככולם, צרכני התחבורה הציבורית, נתקלים באותה בעיה.
למרות המצב הבעייתי תושבי הרמה התרגלו לרעיון. הם לא מחו, לא זעקו, ולא חשבו כי שירות זה מגיע להם, בעיקר מכיוון שהם אלה שבחרו לגור בפריפריה, וככל תושב בפריפריה הם התרגלו לחשוב שרק לתושבי המרכז מגיעות זכויות שונות, כדוגמת נגישות גבוהה לתחבורה הציבורית (הרי מעולם לא עלה בדעתו של איש שלא תהיה תחבורה ציבורית בתל אביב, למרות שזו קטנה בהרבה משטחה של רמת הגולן). אולם אין זה נכון לחשוב כך ולקבל את העוול הזה. אומנם מספר התושבים בגולן קטן בהרבה מיישובי המרכז, אך גם הם צריכים להתנייד, וזוהי זכותם הבסיסית. אין הם צריכים לסכן את חייהם ולבזבז את זמנם ב"תפיסת" טרמפים. אין הם צריכים להוציא את מיטב כספם על החזקת מספר רכבים בבית. אין הם צריכים להתפשר לעיתים ולבחור בעבודה קרובה מאוד לביתם רק בשל העובדה שאין תחבורה ציבורית למקום עבודה אחר, טוב יותר.
ב
משרד התחבורה הבינו כי בעיית זמינות התחבורה הציבורית הקיימת ברמת הגולן גורמת קושי רב לתושבים ופוגעת באיכות חייהם ובפרנסתם, ובעקבות זאת יזם משרד התחבורה, בשיתוף המועצה האזורית גולן ומשרד החינוך תוכנית ייחודית להקמת מערך תחבורה ציבורית חדש שיופעל על-ידי המועצה האזורית. מערך ההיסעים המוגבר, המופעל ע"י המועצה בתמיכת המדינה, מותאם הן לצרכי תושבי הרמה והן לצרכי המטיילים בה, ומספק תחבורה ציבורית יעילה, נוחה, זמינה וזולה. כחלק מהמערך החדש גברה תדירות הנסיעות פי שש, הוזלו מחירי הנסיעות, שופרו מסלולי הנסיעה, קוצרו זמני הנסיעה והתווספו קווים אזוריים בישובים שלא הופעלה בהם עד כה תחבורה ציבורית ראויה. כעת עיני רשויות נוספות בפריפריה נשואות אל התוכנית הזו והצלחתה תהווה פריצת דרך מהפכנית באיכות חייהם של תושבי הפריפריה כולה. נגישות תושבי רמת הגולן לתחבורה הציבורית, תשפיע באופן ניכר על איכות חייהם ורווחתם. בנוסף הנגישות תגרום להצלחה רבה יותר בקליטת תושבים חדשים לגולן, ולהעלאת ערכו הנדל"ני.
אל לנו להתעלם משאלת הכדאיות הכלכלית. העובדות בשטח מוכיחות שכמות התושבים בגולן יחסית קטנה והשטח בה לעומת זה הוא נרחב. על כן מערך היסעים אשר יכלול את כל שטח הרמה וייתן מענה הולם, יעיל ושימושי לכולם הוא אינו בהכרח דבר רווחי. מספר התושבים הצורכים את השירות בכל רגע נתון הוא מוגבל, מה שעלול לגרום למיעוט נוסעים בחלק מהנסיעות. אולם, מועצה אזורית גולן שמה את רווחת התושבים ואת איכות חייהם בראש סדר העדיפויות שלה, למרות המחיר הכלכלי, באופן מרשים הראוי לשבח ולחיקוי.
היום, לאחר הפעלת המערך החדש קיימים ברמת הגולן כ-150 קווי תחבורה ציבורית אשר עונים על צרכי התושבים מדי יום. אני רואה במעשה זה צעד חשוב והכרחי שהיה צריך להיעשות מזמן. מי שאינו מבין את צורת החיים בפריפריה, לא יבין את ההתרגשות הגדולה בכך. אך אני, שגדלתי כל ימי ברמת הגולן ורוצה לראות שם גם את עתידי, שמחה, מאושרת ומודה על השינוי המבורך הזה, שיעשה אך טוב לתושבי הרמה, לעתיד הגולן ולציבור כולו. אני רוצה לקרוא לכל תושבי הפריפריה ולרשויות העומדות בראשם - צאו והפכו את חייכם לטובים יותר! הנגישו את התחבורה הציבורית אליכם והרשו לעצמכם לחיות באיכות חיים! זו זכות התושבים וחובת הרשויות והמדינה.
שתהיה נסיעה טובה ובטוחה לכולנו!
