תעלולי רון חולדאי

רון חולדאי חש מצוקה רבה, אבדה לו בשנה האחרונה אהדת הציבור הצעיר של העיר תל אביב לנוכח ההתנהגות המחפירה שלו בקיץ האחרון כלפי תנועת המחאה. רון חולדאי שלח את פקחיו בערב ה-14 ביולי 2011 לאוהלים הראשונים שהוקמו בשדרות רוטשילד עם אמירה נחרצת - "שתוך שעה אתם מתנדפים מכאן" כשחזרו הפקחים, הם החלו לראות נחיל אוהלים שתוך לילה הפך לאשדות אוהלים. פקחיו של הלא סוציאל והלא דמוקרט, מר רון חולדאי, נסו בבושת פנים מול הבסטיליה הישראלית שהוקמה ב-14 ביולי 2011 בשדרות רוטשילד, ובעקבותיה הלכו רבבות מקרית שמונה בצפון עד אילת בדרום. התנהגותו היהירה והמחפירה של רון חולדאי בקיץ 2011 העמידו את צעירי תל אביב מעברו השני של המתרס לכל מה שמייצג רון חולדאי. כדי למצוא מסילות לליבם של הצעירים, שרואים בו גורם עוין, החליט רון חולדאי לפוצץ בלון ושמו תחבורה חופשית בשבת רק כדי למצוא חן בעיני אלה שחנו סר. לבלון ההצהרתי הצטרפה במרץ רב גם "מרצ". אותו רון חולדאי, המאפשר פתיחת סופרמרקטים של תאגידים גדולים ביום שבת, קונס בקנסות מרקיעי שחקים כל בעל מכולת שכונתי קטן, שהעז לפתוח את חנותו הזעירה ביום שבת לכמה שעות. זה רון חולדאי המבקש בהצהרות פופוליסטיות להצטייר כמי שלוחם בחזית הקדמית לחרותו של האזרח הקטן ביום השבת. אני כאתאיסט מוצהר אינני מתחבר להמולת התרבות הצרכנית הצועקת וצבועה בוולגאריות מנופחת במרכזי הקניות, דווקא ביום שבת. הייתי מעדיף שכל אזרח בדרכו הוא ייתן ביטוי לשבת כיום מנוחה. יהיה מי שדרכו ביום השבת תוביל אותו לבית הכנסת, יהיה מי שהשבת תוביל אותי למנחה מוסיקאלית שקטה, לרחצה בים, לטיול בחיק הטבע או לבילוי משפחתי בפארק העירוני. ויהיה גם מי שיעדיף ביום שבת להגיע למרכז בריאות לבקר קרוב משפחה המאושפז שם. יהיו צעירים שדרכם בערב השבת או במהלך היום תוביל אותם למרכז בילוי כזה או אחר. ויהיו צעירים שימצאו דרכם לבית כנסת. ראש עיר צריך להיות ראש עיר של כולם. בדיאלוג, ורק בדיאלוג כן, ניתן להגיע להבנה , שיש הצדקה לדאוג להסעת צעירים למרכזי בילוי וכן גם הסעת אזרחים, שחפצים בכך, למרכזים אחרים שיוסכם עליהם. אני כאתאיסט אינני חפץ לתקוע אצבע בעיניו של יהודי דתי. לרון חולדאי אצה הדרך לתקוע לא רק אצבע, אלא אצבעות בעיניהם של אנשים דתיים, ועל כך אני מצר. אסור לנו לעלות על שרטון של הצהרות פופוליסטיות, אנחנו זקוקים בכל מישורי החיים לדיאלוג כן. הדיאלוג הכן לא היה אצל רון חולדאי. הדיאלוג הגס והבוטה של רון חולדאי עם תנועת המחאה בשעותיה הראשונות, טרם הבין מה נעשה סביבו בקיץ 2011, לא השתנה בפברואר 2012.