קבורה בישראל קראנו החודש בחדשות על אזרחית ישראלית שירדה מהארץ, או שסתם חיה בצרפת כבר מזה חמש או שש שנים, שהלכה שם לעולמה. משפחתה כאן תמהה מדוע המוסד לביטוח לאומי מסרב לממן את הטסתה לישראל וקבורתה כאן. משום מה חשבו בני המשפחה כי על הציבור לממן קבורת ישראלים בישראל לאחר שבחרו שלא לחיות כאן.
בכלל - כבר נוצרה מסורת שיהודים שחיו כל חייהם בחו"ל מבקשים להקבר כאן. חלקם בשל אמונה בתחית המתים , אחרים בשל נוסטלגיות כאלו או אחרות.
אחד השיאים, ממש בגדר אבסורד, היה שהמרגל קלמנוביץ', שריצה בישראל עונש מאסר ולאחר מכן גרף הון בחו"ל ומת בנסיבות לא ברורות כלשהן, ביקש ואכן נקבר בארץ נגדה ריגל...
כל פולחני המתים, וההילולות על קבריהם מנוגדים לרוח היהדות אשר מיחסת למת טומאה ואוסרת על כהנים להכנס לבתי העלמין, ולפי המסורת הנה ברוח זו גם הוסתר מקום קבורתו של גדול הנביאים, משה רבנו, לבל יטמא ויחטא העם סביב קברו.
תאמרו - הרי החרדים עצמם עולים להילולות החל מל"ג בעומר בקבר רשב"י במירון, פסטיבל הבתולות המבקשות נישואין על קבר יונתן בן עוזיאל, הקרנבלים על קברו של הצדיק בבא סאלי בנתיבות ועד למסעות לאומן, שבאוקראינה, לקבר רבי נחמן. ובכן - החרדים עוותו זה מכבר את היהדות, ועתה הם מתגדרים בעשית התורה קרדום לחפור בה, בהדרת נשים, תוך פגיעה בצלם האדם, בהעמקת הַבּוּרוּת, ובהתעשרות מכל מיני הכשרים ובד"צים שרווחים יפים מאד בצדם. עם ישראל חטא , תחת שרביטו של הכהן הראשון, אהרון, בחטא העגל ומזה עשרות שנים מתקיימים אלפי חרדים מאותו פסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו". אותו עגל אינו עוזב אותנו...
אכן, גם הסקטור החילוני נגוע באותו פולחן מתים. טייקונים משחרים פני רבנים אשר נִיחָנּוּ, לדעתם, בכוחות עליונים, ומסתופפים בחצרותיהם נושאי תרומות נדיבות שלא יראו מס. גם ממשלותינו כבר שחררו עשרות מרצחים שפוטים תמורת גופות.
באה העת לשוב לדת ישראל, לעבוד את האל בלב שלם וטהור, בחיים מוסריים ללא חיים על-חשבון הציבור שבצבאו מסרבים לשרת, ללא כפיית הדת על אלו שאינם מסתופפים בצלה הכבד כה כיום, תוך
כבוד ושוויון זכויות לנשים, ואחרי העבודה ראוי לעסוק בתורה ובמעשי- חסד ולא בהילולות סביב קברים, שאם אכן קבורים בם רבותינו הגדולים משכבר הימים הרי שהמנוחים לבטח מתהפכים בקבריהם .
באה העת לחדול מכל פולחני המתים הזרים לדת ישראל.
ומעניין לעניין שלא באותו עניין:
מדים למשטרת ישראל השוטרים בזמנו לבשו בגדי חאקי, תוצרת "אתא" הזכורה לטוב, כמוהם כחיילים, בגדים שהיו מקובלים בישראל. לימים עבר הצבא לבגדים בצבע זית, שהם נאים יותר אך גם מחממים יותר בקיץ הארוך, והמשטרה עברה לביגוד כחול או תכלת. הבגד היה סביר, לא חם מדי והשוטרים נראו בו טוב.
מישהו החליט שיש להחליף את המדים, והנה הוחלט להלביש את שוטרינו במדים שחורים שעלו הון תועפות (לטענת המשטרה: כחולים כהים, אך נראים שחורים לחלוטין).
צבע המדים אינו מתאים לאקלים. צבע כהה קולט חום, ולטענת מספר שוטרים - הבגד מחמם מאד ואינו מדיף זעה.
בצמרת משטרה טוענים שהמדים הועתקו מארה"ב. אולי. אלא שבארצות הברית אין אנשים הנושאים בלבם את הטראומה של מדי הגסטפו והאס.אס. הרצחניים, אשר מדיהם היו שחורים כמו לִבָּם, ובישרו עינויים ומוות.
אנקדוטה ישנה מספרת שבאחד הימים חזר הנשיא הראשון, ד"ר חיים ויצמן מחו"ל והמפכ"ל הראשון, יחזקאל סהר, עלה לכבש המטוס לקדם את פניו כשהוא חובש כובע מצחיה משטרתי שֶׁמִצְחַתּוֹ מעוטרת בפסים צהובים.
ויצמן סקר את הכובע ושאל את סהר מה פשר כל הקישוטים. סהר השיב שכך הונהג לגבי הקצונה הבכירה.
תמה ויצמן: "יחזקאל, ולכובע כזה לא צריך ראש?"....
האם משהו תחת אותם כובעים לבכירים השתנה שם מאז?
אקדחי הלם חשמלי (טויזר) לשוטרים עבודתם של השוטרים קשה ומסוכנת, ולמרבה הצער שוטרים רבים נפגעו בגופם ואף נפלו במילוי תפקידם. ראוי לציידם בכל אמצעי שיאפשר להם לפעול במינימום סיכון עצמי. אלא שיש בלבי חשש כבד כי באקדחי הלם אלו ייעשה שימוש לרעה, כפי שקרה כבר הרבה במשטרות בארה"ב.
אחת הבעיות הקשות והמסוכנות בגיוס שוטרים הוא להמנע מגיוס שוטרים אלימים, כעי-לב, אשר המדים, הנשק והסמכויות גורמות להם שכרון כח.
החוק בישראל אוסר עינויים. האלימות המיותרת, שלא לצורך, אצל שוטרים מסויימים במשטרה לא נעקרה מהשורש וראינו כבר קטעים מזעזעים בטלוויזיה.
כולל קטע בו עבריין-חניה שלא הזיז מיד רכבו הוכה באכזריות נוראה באלה ובבעיטות, נעצר ופונה פצוע קשה לבית-החולים. גם קצין בכיר בצה"ל צולם חובט בנשקו בפניו של מפגין זר.
השוטרים חוששים משימוש בנשק חם, כי כל שימוש בו מעורר חקירה וגם תוצאות הירי עלולות להיות קטלניות. והנה עתה מחולק להם אקדח שמאפשר להכניע אדם גם ממרחק סביר ממנו, ולמרבה הצער גם מאפשר להתעלל בו, מבלי להסתכן בחקירת מח"ש. בעניני ירי מח"ש דרך כלל כן חוקר, שלא כמו בעבירות רבות אחרות.
החשש הוא שעתה שוטרים רבים לא יעמדו בפיתוי וישתמשו שלא לצורך בנשק חדש זה הגורם סבל עצום לנפגע. הייתי מציע למפכ"ל ולשר הממונה לשקול היטב את מי לצייד בנשק זה. אפשר וראוי לצייד רק נושאי דרגה או שוטרים ותיקים שלא היו מעורבים באלימות כלפי אזרחים, הגם שראינו גם קצין בכיר מאד משתמש באלימות קשה, שלא לצורך, באחד הפינויים.