הַשִּׁלּוּשׁ הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁס

הַטְרִיוֹמְוִירָאט שֶׁנִּתְמַנָּה לְהַנְהִיג אֶת שֶׁ"סִּ הִזְכִּיר לִי מָשָׁל שֶׁכָּתַבְתִּי , וְעוֹמֵד לְהוֹפִיעַ בְּסֵפֶר "מִשְׁלֵי אֶלִיעַז" שֶׁעַתָּה בִּדְפוּס בְּהוֹצָאַת "סִפְרֵי צַמֶּרֶת". הַמָּשָׁל לִפְנֵיכֶם, רַבּוֹתַי, רַק שֶׁאֲנִי מִתְקַשֶּׁה לְהַחֲלִיט מִיהוּ הַזְּאֵב בַּמָּשָׁל הַזֶּה, שַׂר הַפָּנִים אוֹ שַׂר הַשִּׁיכּוּן.. אוּלַי שְׁנֵיהֶם... סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁהָרִאשׁוֹן שֶׁיְּמַלֵּא אַת תַּפְקִיד הַזְּאֵב יִהְיֶה אֶלִי יִשַׁי. וְהָרֵי הַמָּשָׁל בִּפְנֵיכֶם: אֲרִי וְנָמֵר - יָדִיד עִם חָבֵר אָמַר הָאֲרִי אֶל הַנָּמֵר : "בּוֹא נָא עִמִּי, הֱיֵה לִי חָבֵר שְׁנֵינוּ בַּיַּעַר נִשְׁלֹּט יַחְדָּו יִתְּנוּ כָּבוֹד גַּם פִּיל וְקַרְנַף מִי בְּפָנֵינוּ עַמּוֹד יַעֲמֹד? לִשְׁנֵינוּ מְלוּכָה, כֶּתֶר וְהוֹד! " הֵשִׁיב הַנָּמֵר, לוֹ לַאֲרִי : "שְׁמַע חֲבִיבַי, הֱיֵה לִי בָּרִיא הָרַעֲיוֹן אָכֵן כֹּה מֻצְלָח הַיְדִידוּת בֵּינֵינוּ חִישׁ תִּצְמַח הֵן זֹאת חָשַׁבְתִּי כָּךְ תָּמִיד כִּי אֵין טוֹב מִרֵעַ וְיָדִיד" אֲזַי חָבְרוּ יַחְדָּו הַשְּׁנַיִם בְּבַת-צְחוֹק חָשְׂפוּ שִׁנַּיִם אֶל מוּל כַּאֵלּוּ מַלִּתָּעוֹת נִשְׁכָּחוֹת מִיָּד כָּל הַתְּלָאוֹת נִיבֵיהֶם חַדִּים כְּתַעַר סָבְבוּ יַחְדָּו בַּיַּעַר וְלַפֶּתַע הוֹי, הַלֵּב כוֹאֵב: שְׁנֵיהֶם רָאוּ מִמּוּלָם זְאֵב גּוֹהֵר עַל טֶרֶף אֲשֶׁר טָרַף עוֹד דָּם טָרִי עַל לוֹעוֹ נָטַף זִנְּקוּ הַשְּׁנַיִם שׁוֹאֲגִים יַחְדָּו וְהַזְּאֵב נִמְלַט בְּעוֹר שִׁנָּיו "יֶרַח הַדְּבַשׁ" הָיָה קָצָר נָמוֹג בְּדֶרֶךְ כָּל בָּשָׂר: הַטּוֹרְפִים עָטוּ עַל הַטֶּרֶף חִישׁ לְמָלֵא קֵיבָה וְקֶרֶב אַךְ אֲפִלּוּ לֹא חָרְצוּ לָשׁוֹן לְהַחֲלִיט מִי יִטְרֹף רִאשׁוֹן אֵין הַיּוֹדֵעַ מִי הֶאָשֵׁם מִי זֶה נָעַץ בְּחֲבֵרוֹ שֵׁן אַךְ רַק חָלְפוּ שְׁנִיָּה אוֹ שְׁתַּיִם זֶה בְּזֶה נָעֲצוּ שִׁנַּיִם לָחֲמוּ עַד בּוֹא שְׁעַת עֶרֶב עֵת גָּזַל צָבוֹעַ אֶת הַטֶּרֶף כָּךְ מוּל בְּשַׂר-הַטֶּרֶף לְעֵדוּת נִסְתַּיימָּה בִּכְאֵב הַיְדִידוּת אֶחָד נָשׁוּךְ הַשֵּׁנִי מָרוּט אֶחָד זָב דָּם, חֲבֵרוֹ שָׂרוּט מוּכִּים קָשׁוֹת, אַךְ בִּיהִירוּת הִסְתַּלְּקוּ הַשְּׁנַיִם בִּזְהִירוּת --------------- מַסְקָנוֹת? אוּלַי: הָאֹפִי טָמוּן וְטָבוּעַ עָמֹק בְּעוֹד הַיְדִידוּת דַּקָּה הִיא מִדּוֹק אִם אַתָּה טוֹרֵף אַכְזָר לֹא תַּעֲמֹד בִּפְנֵי בָּשָׂר יְדִידוֹת וְנִימוּס- רַק מִן הַפֶּה וְלָחוּץ אַךְ הַבָּשָׂר בִּפְנִים, לַקֵּבָה נָחוּץ מִבְּלִי לְטֶפַח לְיַחֲסִי אֵיבָה: אוֹמְרִים שֶׁהַדֶּרֶךְ לְלֵב הַגֶּבֶר תָּמִיד עוֹבֶרֶת בַּקֵּיבָה ... וְהַדָּבָר נָכוֹן עַד זָקְנָה וְשֵׂיבָה קַל וַחוֹמֶר אֵצֶל טוֹרֵף בְּעִקָּר כְּשֶׁהוּא רָעֵב... גַּם מִדּוֹר הַמִדְבָּר לְצַעֲרֵנוּ, נִבְצָר אַחֲרֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה לִשְׁכֹּחַ אֶת סִיר הַבָּשָׂר בֵּין שְׁנֵי בְּנֵי שָׁחָץ שׁוּם הֶסְכֵּם לֹא יַחָץ