השר כ"ץ נגד אזרחי ישראל

הליכוד החדש-המאוחד אוהב כבר מזה שבוע להשתמש במילה משילות, כי מילים כידוע עושות את הכל, אמר פינקלשטיין (לא מעשים). במקרה של השר כ"ץ - שהוא השר שאת דרך עבודתו וניהולו את משרד התחבורה יש ללמוד בבתי ספר למנהיגות - משילותו על המשרד שלו הייתה רצף מחפיר של זלזול וכישלונות. זאת, בתחום הנוגע, אישית, לחיי יום-יום, לעבודה, לתפקוד של כל אזרח בישראל, מקטן ועד גדול, בכל גיל ומעמד. כדי לא להלאות את הקורא שכבר קרא לא פעם את מעללי השר - ואם הוא ליכודניק ינסה בכל כוחו להתעלם כמו שכל ליכודניק מתעלם מעובדות - פעמיים לפחות התחילו לבנות בארץ רכבת תחתית-קלה בגוש דן. מדינת ישראל היא בין היחידות בעולם שאין בה רכבות תחתיות עירוניות ואי לכך התנועה בכבישים היא עינוי, בזבוז זמן ודלק וזיהום אוויר לכל אזרח הנוסע באוטובוס או ברכבו הפרטי. השר כ"ץ הצליח להשאיר את המצב הקבוע ונכשל בכל ניסיון להתחיל ברצינות בנייה של רכבת כזו. הוא בזבז כסף בצורה מטורפת, כסף שירד לטמיון. לאחרונה, פרסם משרד התחבורה תצלומים שלא מראים דבר, המתכוונים להוכיח ש"בונים את הרכבת הקלה בגוש דן" - זריית חול בעיני האזרחים התמימים. רכבת ישראל היא כלי תחבורה מפגר בעשרות שנים אחרי שירותי הרכבות בעולם המתקדם. השר כ"ץ לא קידם את הרכבת ככלי תחבורה, בזבז כספים בלי הכרה, לא הצליח בבחירת מנהלים שהוחלפו בתדירות של גרביים ולא הצליח ביחסי אנוש עם ועד הרכבת. ארבע שנים שבעניין רכבת ישראל קרו רק דברים רעים ושום התקדמות לא חלה בתחבורת הרכבת בישראל. השר כ"ץ העדיף לדאוג לחרדים בקומבינות שונות במהלכי קווי האוטובוסים. כנושא הכלים של נתניהו הוא מנהל את משרד התחבורה לפי ענייני קואליציה ובריתות עם מפלגות שטובות לאדונו.

כלי התחבורה הוותיק הוא כאילו המועדף על השר ומשרדו. לפי מחקר של "מגמה ירוקה", השקיע משרד התחבורה 65% בפיתוח תשתיות לתחבורה פרטית מול 35% של תשתיות לתחבורה ציבורית. אין מדינה בעולם שלא דאגה לרשת רכבות מתקדמת או לתחבורה ציבורית ברמה גבוהה לשירות האזרחים: רשת הרכבות והתחתיות הן מופת לקדמה, שכלול, מהירות ודייקנות לטובת אזרחי המדינות בסין, ביפן, בטייוואן ובשאר מדינות המזרח המתקדמות, וכן מדינות המפרץ ומצרים, וכמובן אירופה המערבית והמזרחית, אוסטרליה, קנדה וארה"ב. אצלנו "קידמו" את האוטובוסים הנעים בכבדות בכבישים הצרים עמוסי המכוניות הפרטיות בכבישי ישראל. תדירות הופעת הקווים עלתה, אבל משרד התחבורה לא הצליח להוסיף לשירות את ציור מסלול האוטובוס והתחנות בכל תחנה או על גב האוטובוס או בתוך האוטובוס. עדיין, כמו בשנות ה-50, הנוסע צריך לחכות לאוטובוס ולשוחח מבחוץ עם הנהג: "סליחה, תגיד, האם אתה מגיע לשוק הכרמל?". גם ההגעה לתחנת רכבת, במידה שיש כזו, היא דרך ייסורים, כי האוטובוס מתקדם לאט בעיר לכיוון התחנה, כך שנסיעה מתל אביב לחיפה או בחזרה כרוכה בעוד שעה או שעתיים של מסעות עירוניים באוטובוסים איטיים, מהתחנה ואליה. ואפשר להוסיף עוד כהנה וכהנה על תלאות האזרח והתחבורה בישראל. והשר כ"ץ? חשיפתו של עידן יוסף ב-News1 על תלונות האזרחים שנמחקו ונעלמו מעל פני האדמה, על-ידי שר התחבורה, היא פרולוג עצוב לארבע שנים של משילות עלובה.