זה אולי לא הסיפור הכי עסיסי בעולם, אך מדובר בנושא חשוב. הוועדה המחוזית של דרום הארץ החליטה בשבוע שעבר לאמץ את התוכנית אשר הוכנה בחברת "נתיבי ישראל" עבור הרכבת לאילת.
האישור ניתן לאחר שהתקיים דיון ארוך ומאסיבי בנוגע לתוואי המסלול המשתרע ממישור ימין אשר שוכן בפאתי המכתש הגדול, ועד לכביש הערבה.
התוכנית כוללת כריית מנהרות במרכז מישור ימין לאורך 13 ק"מ עד לנחל צין. המנהרה תחל באזור מעלה עקרבים, דרך נחל צין וכלה בנחל סייף.
מתנגדי התוכנית טוענים שכתוצאה מכך ייהרסו מסלולי טיולים בנחל, וכן יהיה צורך לחצוב פתח ענק בהרים כדי שהרכבת תוכל לנוע במורד כביש הערבה. כמו-כן, נחשב נחל סייף לאתר בעל שימור גבוה המושך אליו בעלי-חיים רבים, ובכללם ראמים.
בהמשך המסלול תחצה הרכבת את ציר המעיינות ותרד בסוללת ענק בגובה של בניין רב-קומות עד לכביש הערבה. עד סוף השנה יוחלט איזו מדינה תבצע את הכרייה (עד כה פנו ממשלות סין, צרפת וספרד). ככל הנראה ב-2019 תנוע הרכבת הראשונה לאילת. אך כפי שמתנהלת הביורוקרטיה בישראל, לא הייתי בונה על זה.