בכל פעם שאני נמצאת בפקק בתוך תל אביב או במקום אחר אני חושבת על שר התחבורה ישראל כ"ץ. במילים אחרות, האיש כל הזמן בראש שלי ואני שואלת את עצמי, מה עושה ישראל כ"ץ כדי שבעתיד הקרוב או הרחוק יהיה פתרון לצפיפות הנוראה על הכביש באזור גוש דן ובשאר הערים שמסביב. לא ידוע לי על שום תוכנית להקלה במצב התחבורה הציבורית ובפתרון לפקקים ברחובות ובדרכים הבין-עירוניות. ואל תספרו לי על הרכבת הקלה, התחתית ואיך שלא יקראו לזה. אתם יודעים שעד היום אלה רק דיבורים ובזבוזי כספים נוראיים ותו לא.
נראה כאילו השר מרוצה מעצמו, אוהב את תפקידו ומקבל מחמאות על עבודתו. נושא התחבורה קרוב ללבי מהסיבה שחייתי בעבר במדינה אירופאית בעלת תחבורה מסודרת ומתקדמת לעילא ולעילא וביכולתי להשוות את הנחיתות הקשה שאנו חיים בה בתחום התחבורה לעומת מקומות רבים אחרים בעולם היום.
אספתי כמה נתונים הקשורים ל
משרד התחבורה מן השנה החולפת, 2013. שימו לב לבזבוז הכספים ולחוסר היעילות המאפיינים משרד זה:
רכבת לירושלים - טעות בסלילת הדרך במהלך 2013 התגלתה טעות בסלילת המסילה לרכבת המהירה מתל אביב לירושלים. שתי מסילות נבנו לאורך מאות מטרים בתוואי בלתי מדויק, כך שהיה צורך להפסיק את העבודות, לפרק את הטעות ולהתחיל סלילה מחדש. בפרויקט של הרכבת המסכנה, שאורך מסילותיה הוא בסך-הכל 57 ק"מ, בנייתן נמשכת בלי סוף, כאילו מדובר ברכבת של 570 ק"מ. שוב התעכב יום סיום בניית המסילה לרכבת זו. הטעות עולה מיליונים והנוחיות של אזרחי ישראל עוד לא נראית באופק. בחלם עשו את זה טוב יותר.
רכבת ירושלים הישנה - רכבת שהיא רקבת ב-29 בינואר השנה ראיתי בתוכנית החדשות של
רפי רשף, אזרח ישראלי המעיד על התלאות שעבר באותו יום בנסיעה ברכבת מבית שמש לירושלים. האזרח, המשתמש ברכבת מדי יום הלוך וחזור, סיפר את מה שסיפרה הידיעה החדשותית. הרכבת הישנה, שמקומה מזמן במגרש גרוטאות, נסעה כדרכה לירושלים ולאחר נסיעה בת 20 דקות הודיע עובד הרכבת כי הרכבת לא יכולה להתקדם בגלל תקלה ולפיכך תסע ברוורס חזרה לבית שמש! זה מה שקרה. האזרח חזר לרכבת בשעה חמש אחר-הצהריים כדי לנסוע הביתה. שוב קרתה תקלה עם מספר עצירות בדרך. בכל עצירה כבה החשמל ואנשים מבוהלים ישבו בחושך מוחלט, אי-שם, מבלי לדעת אם יגיעו אי-פעם לתחנה או לא. הנסיעה מירושלים לבית שמש נמשכה לפחות שעתיים של זחילה מאיימת. אותו נוסע קבוע הוסיף כי תקלות כאלה ואחרות קורות כל הזמן בקו הנסיעה הזה שהוא משתמש בו מחוסר ברירה. מה אכפת להם מהאזרחים? העיקר שאומרים שיש רכבת.
מטרוניתות - הפסדי כספים ובזבוז מאות מיליונים! בחיפה השקיעו מיליונים בפרויקט המטרוניתות, שהן אוטובוסים ארוכים האמורים לשפר את מצב התחבורה בחיפה הסובלת מפקקים אינסופיים וממצב תחבורתי נורא. בתום הפרויקט נזף
מבקר המדינה במתכנני משרד התחבורה עקב טעויות וכשלים. בין השאר, הקהל העומד על הרציף כדי לעלות לאוטובוסים מרציפי העלייה לא מצליח בגלל כשל תכנוני. חוסר יעילות וחוסר נוחות. עוד כישלון ועוד כסף שנזרק לריק. זה מזכיר את פרויקט התחבורה הציבורית (קווי אוטובוסים) באזור תל אביב, בקדנציה השנייה של ישראל כ"ץ - פרויקט שתכנונו עלה הון וסבל מטעויות אינסופיות וסרבול אינסופי ושינוי התוכנית פעם אחר פעם. הפרויקט "לא הצליח", בין השאר, לסמן על כל אוטובוס את תוואי הנסיעה כפי שנהוג בכל העולם: כיתוב על האוטובוסים ובתחנות. אצלנו ממשיכים לשאול את הנהג מבחוץ: "אתה מגיע לדיזנגוף?"
סכסוכים ברכבת ישראל הרכבת, וכמו שקוראים לה הלקוחות הקבועים, "רקבת", ממשיכה להיות מלאה בסכסוכי עבודה ובתקלות טכניות, איחורים, ביטולים ותיקונים. קצב התפתחות הרכבת וקצב התפתחות תחבורה המובילה את הנוסע לרכבת, מתקדם באיטיות המתאימה לימי הביניים. שום דבר בשירות שנקרא
רכבת ישראל לא דומה ביעילות, בדייקנות ובאפשרויות כמו באירופה, במזרח הרחוק ובארצות המפרץ. זאת לאחר הסכמים עם עובדי הרכב (שיפור משמעותי של שכר העובדים).
זה מזכיר לי את מחדל הקדנציה הקודמת של ישראל כ"ץ - מחדל אחד מני רבים - בו בוטלו עבודות כריית הרכבת התחתית-הקלה של תל אביב ובוטל החוזה עם חברת בומברדייה, החברה החשובה בעולם לייצור קרונות רכבת. עבור ביטול החוזה, שילם משרד התחבורה לבומברדייה קנס של 12 מיליון שקלים. מעבר לקנס, אין לנו רכבת תחתית ולא רכבת קלה. נמאס לנו לשמוע כל פעם על תאריך חדש לסיום פרויקט זה שכבר אכל מיליוני דולרים והשאיר אותנו באותו מצב עגום כמו ברצות מתפתחות.
אפשר להמשיך עם הרשימה, ולא חסרים עוד סיפורי מחדלים במשרד התחבורה. השר גוזר סרטים סדרתי ידוע כמי שמתחיל פרויקטים שבסוף לא יוצאים לפועל, ובכלל משקיע את מרצו בפרויקט הרכבת לאילת שגורלו לא ברור ודומה לגורל שאר התוכניות הבולעות את כספינו לשווא.
