מצב חרום שמוכרז במדינה הוא אינו מצב רצוי באף ארגון עסקי, עם זאת זו הזדמנות גדולה בסביבה תחרותית ליצור פער משמעותי ויתרון אל מול המתחרים, לנצל את המומנטום בחלון ההזדמנויות הקצר ולהגדיל פערים שייקחו הרבה מאוד זמן לגשר חזרה. הפגיעה הכלכלית של ארגונים אשר לא נערכו כראוי למצב חרום יכולה להיות גדולה ומשמעותית ותלויה בגודלו וחוסנו של הארגון להתאושש ממשברים אלו. ארגון אשר עושה הכנה מוקדמת, חשיבה וירידה לפרטים עוד בימי שגרה, עשוי לשמור על החוסן הכלכלי שלו ואף לייצר בידול ויתרון תחרותי מהותי על פני עסקים מתחרים.
ארגון הנערך למצב חרום פועל על-פי תוכנית פעולה שנקבעה וידועה מראש ומבצע הסתגלות זריזה למצב החדש, זמן זה הינו קריטי עבור ארגונים רבים. 72 השעות הראשונות לאירוע הן משמעותיות וארגונים אשר נערכו מראש לגיבוי בשעת מצב חרום מייצרים חלופות מיידיות לסיטואציות שנוצרו.
הכלים בהם יש להשתמש כדי ליצור את הפער התחרותי הם, עריכת מיפוי צרכים בתהליכי הייצור בטרם מצב חרום. יש לתת מענה לשאלות חשובות כמו:
- האם החברה מעוניינת להמשיך לפעול במצב חרום?.
- מה החברה מסוגלת לייצר בשעת חרום?.
- מי אמון בחברה על ניהול מצבי חרום?.
- איזה והאם יש גיבויים וחלופות יש לחברה בשעת חרום?.
- בדיקת היערכות ספקי החברה ונותני השירות. נדרש לבדוק את כל תהליכי הייצור, ברמת המכונות, ח"ג, כוח אדם, כמויות ייצור, שינוע, בחינת יכולת והתחייבות שירות ע"י ספקים בעת מצב חרום.
נכון לבצע תרגולים וסימולציות לתרחישי ייחוס אפשריים ובדיקת יכולת המשך פעילות החברה גם במצב חרום. יש לדמות אירוע ולבדוק את כל התנהלות הארגון מרמת הנהלה, מחלקות, נותני שירותים פנימיים וחיצוניים, שיתוף עם גורמים ממלכתיים וכיוצ"ב.
לא פחות חשוב הוא - לבדוק כיצד החברה יוצאת ממצב החרום וחוזרת לשיגרה. יש לרכז את כל הנתונים, הדוחו"ת והתיעוד שנאספו ולהפיק לקחים על-מנת לייעל ולשפר את ניהול מצב החרום ובכך להיות מוכנים טוב יותר בכלל ולפתח את היתרון העסקי על פני המתחרים בפרט.
