זֶה מָקוֹם אוֹתוֹ חִיפַשְתִּי
בּוֹ יֵש פֵירוּש לַנְשָמָה
תְּפִילָה אַחַת הָיְיתָה פוֹגֶשֶת
וְהָפְכָה לְאַרְבָּעָה.
מֵאַרְבַּע קְצָווֹת נִגֶשֶת
לְבַצֵעַ הַחְיָאָה
בְּפִיסַת תִקְוָה קְטַנָה, טוֹבָה וּמְעוּרְפֶלֶת
שֶהָפְכָה לְאַשְלָיָה.
אַשְלָיַית הַיוֹם וְהַמָקוֹם וְהַשָעָה
בֵין קַרְנֵי שֶמֶש מְבַצְבֵּץ לוֹ שַי
מֵהַגֵיהִנוֹם הַבָּא.
וּבִמְקוֹם אֲהָבוֹת שֶל רוּחַ
בָּחַר עוֹלָם לָשֶבֶת לוֹ לַנוּחַ
אֵיךְ יִתְנַחֵם רַק בְּמוֹת שְקִיעָה?
הַשֶמֶש כַּךְ אוֹמְרִים שָם
מֵתָה
אֲבַל תַּחְזוֹר בַּיוֹם הַבָּא.