סְתָו נוֹרָא לֹא סְתָוִי

בְּכָל הַשִּירִים אוֹמְרִים שֶהַסְּתָו הוּא זְמַן שֶל קַדְרוּת בַּשָּמַיִם, אַךְ מִי שֶרָאָה פֹּה אֵיךְ שֶמֶש-זָהָב צוֹהֶלֶת בַּתְּכֵלֶת בְּלִי שֶמֶץ שֶל עָב - מוּטָב שֶיִּבְדֹּק פַּעֲמַיִם. בְּכָל הַשִּירִים אוֹמְרִים שֶהַסְּתָו הוּא זְמַן שֶל שַלֶּכֶת קֵרַחַת, אַךְ מִי שֶרָאָה עֵץ-תַּפּוּחַ-זָהָב פּוֹרֵחַ בְּרֵיחַ בָּשׂוּם וְנִלְהָב כְּאִלּוּ שֶכָּל הָעוֹלָם מְאֹהָב - מֵבִין שֶזֶּה לֹא כָּל-כָּךְ כָּכָה. בְּכָל הַשִּירִים אוֹמְרִים שֶהַסְּתָו הוּא זְמַן שֶקָשֶה בּוֹ לִשְׂמֹחַ, אַךְ מִי שֶרָאָה אֵיךְ פַלָח בִּשְׂדוֹתָיו נוֹגֵע יָגֵעַ בְּנֵבֶט שוֹבָב (בְּנֵבֶט קָטַנְצִ'יק, שֶצָּץ רַק עַכְשָו) מַרְגִּיש שֶזֶּה סְתָם בִּלְבּוּל-מוֹחַ. כִּי מָה שֶבָּטוּחַ הוּא זֶה, חֲבִיבִי: אֶצְלֵנוּ הַסְּתָו הוּא נוֹרָא לֹא סְתָוִי, וּמִי שֶעוֹד לֹא מַאֲמִין וְתוֹהֶה - סַחְתֵּן, שֶיֵּצֵא לַשָּׂדוֹת וְיִרְאֶה...