אם הלב שלי דופק, אז הוא דופק חזק חזק.
זה בגלל שאת עברת הרגע, ככה לידי.
ואני פתאום הרגשתי איך אני כמעט נחנק,
מהתרגשות רבה מאוד. כשאת כמעט פה, לצידי.
לא הייתי מעלה על דעתי מה עוד יקרה,
מה יכול עוד רגע קט, להתרחש באור מלא.
אבל את, את לא עצרת. המשכת לרוץ,
ואני, כמו אז, הפסדתי במרוץ.
אז השיר הזה, שאך נכתב,
מוקדש רק לך לעד.
מליבי שעוד הולם לו בטירוף. זה, האחד,
לאחת(!) שחקוקה עמוק בלב.
מאחד, אשר אותה,- לעד אוהב!!!