אתמול היה יום מר ונמהר בתולדות מדינת ישראל. ממשלת השינוי הגיעה לסוף דרכה מוקדם מדי. ממשלה הזו שהייתה ממשלת טלאים ושעטנז, שהורכבה טלאי על טלאי, ממרכיבים בעלי השקפות עולם מנוגדות, השכילה לתקן בשנה אחת מחדלים, טעויות ועוותים שהשתרשו במדינה משך שנות שלטונם של ביבי, שרה ויאיר נתניהו. הללו בחרו את השקר, הפרת התחייבויות והחזקה בשלטון בכל מחיר כדרך חיים. את המחיר שילמנו אנו, אזרחי ישראל.
בשנות שלטונו ולמען שלטונו וטובתו האישית פגע בנימין נתניהו במדינה במאות תחומים, החל משנתיים של אי-העברת חוק התקציב, סכסוך מסוכן עם ארה"ב, הרעת היחסים עם מצרים [תוך הסכמתו לספק לה צוללות מתקדמות] וירדן. תשלומי שוחד קטרי לעזה בעוד שזו ממטירה עלינו מאות טילים ובלוני תבערה ונפץ, שחרור 1,100 מחבלים שלוחמינו שלמו בחייהם כדי ללוכדם ואשר חבריהם שוב שילמו בחייהם בגין שובם של אותם רוצחים משוחררים אל מנגנוני הטרור.
ביבי חנק את הרשות של אבו-מאזן כדי לטפח את החמאס הגרוע ממנו. בזבז כספי מדינה בעת הקורונה כדי להצטייר כ"ברון" או "קיסר" הזורק מטבעות להמונים; בזבז משאבים לשם שינויים חוזרים ונשנים, לפי דרישות הגברת, לרבות התקנת מיטה וג'קוזי במטוס מיושן שישרת את המשפחה המלכותית בנסיעותיה התכופות לחו"ל עם מטענים לכביסה, כפי שפורסם בעיתונות.
אפשר ונפתלי בנט ויאיר לפיד מיהרו מדי. אפשר וראוי היה להמתין עוד אלו שבועות בשלטון להשלמות אחרונות, כמו מינוי רמטכ"ל ובעלי תפקידים אחרים, אבל אי-אפשר להתעלם מכושר ההחלטה ומהנדיבות שהתגלתה בין בנט ולפיד בעניין ראשות ממשלה - מצב שלא יעלה על הדעת אצל ביבי.
כת חשוכה
שוב הצטיירה כאן עליבות הנפש של חברי הכנסת, ששובצו ברשימות מבלי שנבדקו רמתם השכלית, השקפותיהם, עמידותם בלחצים והגינותם הבסיסית לראשי הרשימות שבזכותם נבחרו לכנסת. החל באותה דמות ריקנית עידית [שהתגלתה כזיבורית] סילמן, המשך בג'ידא זועבי [וזו אינה הזועבי הראשונה שפגעה קשות במדינה ובכנסת] ועד אותו תִּמְהוֹנִי ניר אורבך שהתחבט עם עצמו עד שחבט במדינה.
דומני שברנש זה מייצג במידה רבה את החרד"לניקים של הכיפות הסרוגות שסטו מדרכם של הרא"ה, הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל והרב משה צבי נריה מייסד ישיבות בני-עקיבא. תלו ציציותיהם מחגורת המכנסיים, נתנו צווארם בעולו של נתניהו ואת מושכותיהם בידיו של אוכל השרצים החילוני לחלוטין וגם הלכו בעקבות צרחן כבצלאל סמוטריץ', שלמד, כפי שפורסם, לימודי משפטים במקום לימוד תורה על חשבון שירותו החלקי בצה"ל. בחרו בשת"פ עם כהניסט כאיתמר בן-גביר. דומה כי המפד"לניקים לשעבר חזרו לימי אהרון הכהן, שבהעדרו של משה, אבי-הנביאים, הציג לעם את עגל הזהב במילים "אלה אלוהיך ישראל".
כתבנו על עליבות הנפש של ח"כ שנכנסו בבחירות האחרונות על כתפיהם של לפיד, בנט, הורוביץ, גנץ ואבו-עבאס. אולם חברי הכנסת שנכנסו ברשימת הליכוד גרועים מהם. הם ראו כיצד ביבי הורס חלקים גדולים במדינה ולא העזו להתקומם. גם בימים אלו איש מהם לא העז לקום ולהתמודד כפי שעשה גדעון סער. אחרי כינוסי הבחירות של ישראל כ"ץ, ושל ניר ברקת [שגם לוּווּ בארוחות טובות] בחושבם שביבי הגיע לסוף דרכו לא העזו להתמודד עתה ולנסות ליטול מנהיגות בכנסת הנוכחית, ללא בחירות. כבר כתבנו שממשלת השינוי נוסדה בנס, פעלה בנס שנה תמימה רבת הישגים. מי יתן ותרחש עוד נס ומדינתנו לא תיפול שוב בידי הכת החשוכה שמובילה משפחת נתניהו.
הערה קטנה בשולי משפט הדיבה של ביבי, שרה ויאיר נתניהו נגד אהוד אולמרט: אינני פסיכולוג, לא ב.א. ולא מ.א. ואין חשיבות להתרשמותי שלי ממידת השפיות של אדם זה או אחר. אולם עצם הרעיון החכם להעמיד להכרעה שיפוטית [וכמובן ציבורית] את מידת שפיותו של ראש ממשלה לשעבר, רעייתו ובנו, בשל דבריה של אישיות ציבורית תמוהה מאד. אילו עו"ד וינרוט המנוח עוד היה חי הוא היה מונע הליך מבזה וחסר-שחר כזה. האם ביבי זקוק לאישור רפואי מבית המשפט לשפיותו? האם אזרח רגיל במדינה היה מבקש תעודת יושר מהרשויות? כה רבים אמרו שאם חמאה על ראשך - אל תלך בשמש, ושהגר בבית זכוכית בל ישליך אבנים. הרי שופרותיו של ביבי הכפישו את גאנץ בטענה שהוא חולה נפש. האם גם טענת אי-שפיות היא בומרנג?