לאחר תלית חמשת בני מיכל בת שאול ושני בני רצפה בת איה, רצפה הפילגש, בת מעמד נחות, נתנה שיעור בערכי מוסר למלך דוד, שעלה על שרטון יוהרה ושפיכות דמים - "בָּהָר לִפְנֵי יְהֹוָה ... בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׁעוֹרִים. וַתִּקַּח רִצְפָּה בַּת אַיָּה אֶת-הַשַּׁק וַתַּטֵּהוּ לָהּ אֶל הַצּוּר מִתְּחִלַּת קָצִיר עַד נִתַּךְ-מַיִם עֲלֵיהֶם מִן-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם (על גוויות ילדים תלויים) יוֹמָם וְאֶת חַיַּת הַשָּׁדֶה לָיְלָה" (שמואל ב' כ"א 9-10).
עֶלֶט נְשָׁמָה מִתְעַלֶּפֶת
צָרַר יְגוֹנָהּ בַּשַּׁק
כִּסָּה פְּנֵי שְׁכִינָה עִוֶּרֶת
כְּרוּתַת כָּנָף עַל הַסֶּלַע.
בְּהַר הָעֲצָמוֹת נִבְהֲלוּ פְּרִיחוֹת
שְׁכִינָה קִטַּעַת שְׁכִינָה מְדַדָּה
נָסָה נִכְלֶמֶת מִיְגוֹנָהּ שֶׁל רִצְפָּה בַּת אַיָּה
בַּפִּסְגָּה תַּחַת הַצּוּר כּוֹבֶשֶׁת פָּנִים שְׁכִינָה עִוֶּרֵת
כְּבָר שְׁלוֹשִים מֵאוֹת שָׁנִים.