החלטה יוצאת דופן במיוחד קיבלה עיריית תל אביב במהלך הימים האחרונים. מדובר בהחלטה לא לאשר חניון ציבורי בן 900 מקומות במגדל המשרדים TOHA2 בן ה-80 קומות שעתיד לקום באמצעות החברות אמות וגב ים בקרן הרחובות יגאל אלון-השלום, ממש בסמוך למחלף השלום ול"נתיבי איילון".
החלטה זו הינה ללא ספק חריגה, זאת משום שבהיסטוריה של מגדלי משרדים ומגורים המוקמים בתל אביב ובכלל, לא קרה מעולם שחניון ציבורי לא אושר. נהפוך הוא, הנטייה הייתה בדרך כלל לאשר חניונים רחבי ידיים שיספקו לא רק את הדרישות של שוכני הבניין, אלא גם אורחיהם וכן בעלי רכבים מזדמנים המחפשים מקום חנייה.
במקרה זה תעדיף עיריית תל אביב את עתירת תושבי השכונה הסמוכה, נחלת יצחק, על פני האינטרס של היזמים ושל הדיירים העתידים. תושבי השכונה קבלו, בצדק מבחינתם, כי כבר היום הם סובלים קשות מתנועה מוגברת של כלי רכב פרטיים המגיעים לחניונים הציבוריים שממוקמים בשכונה וכי חניון ציבורי נוסף יהפוך את חייהם לגיהינום.
לטעמי יש הגיון רב בהחלטה זו של עיריית תל אביב, שאמרה בהחלטתה כי היא מצפה שכל המגיעים לעיר יתעדפו תחבורה ציבורית על פני רכבת פרטי. אולם, וזה אולם גדול, נשאלת השאלה האם תשתית התחבורה הציבורית הקיימת בישראל בכלל ובכניסות והיציאות לעיר העברית הראשונה בפרט, תוכל אכן להוות תחליף נאות למכונית הפרטית ולחניונים הציבוריים?
אישית אני בהחלט בעד שיפור משמעותי של מערך התחבורה הציבורית. הפעולות הננקטות בעצם ימים אלה, כולל הוספת נת"צים, נתיבים מיוחדים לתחבורה ציבורית, בכל מקום אפשרי, כולל לאורך "נתיבי איילון" ויתר צירי התחבורה המגיעים לתל אביב, הינן פעולות ברוכות. גם התקווה שקווי הרכבת הקלה העתידים להיפתח, בהדרגה, במהלך העשור הקרוב, יסייעו באופן זה או אחר, ובמיוחד לתנועה בתוך תל אביב.
עם זאת אינני רואה כיצד מערכת התחבורה הציבורית נכנסת לתל אביב. הרכבות, לדוגמה, הינן כבר היום עמוסות לעייפה בשעות העומס, וללא מקומות ישיבה נאותים לחלק נכבד מנוסעים. גם הנגישות לתחנות הפרבריות בעייתית במיוחד ומחייבת ממילא נסיעה ברכב אליהן, עם העדר מקומות חנייה מספיקים בתחנות. האוטובוסים, לצחוק או לבכות, נתקעים למרות הנת"צים בפקקים ומגיעים בדרך כלל ליעדם באיחור משמעותי ביותר.
על כן, ועד שתוכנית המטרו תתממש, וזה ייקח מן הסתם עוד שנות דור לפחות, על העיריות בגוש-דן להתגמש ולא ללכת מקיצוניות אחת, שפע חניונים, לקיצוניות הפוכה. העדר חניון ציבורי לרפואה במגדל ענק בן 80 קומות, יפתור מחד-גיסא אולי מקצת מהבעיה של תושבי נחלת יצחק, אולם מאידך-גיסא יעורר בעיה לא פחות גדולה. יש מקום, לעת עתה, לשקול להעניק מקומו חנייה נאותים לפחות לדיירי הבניין ולאורחיהם.