"דברי בלע מכוערים" - כך כינתה שרת התחבורה מרב מיכאלי את הטענות המועלות נגדה במאמרי הדעה של עיתון הארץ, שייחסו את הקמפיין שלה לתחבורה ציבורית בשבת למערכת הבחירות, ותהו מדוע היא נזכרת בנושא רק כעת. בניסיון להפריך את ההאשמות נגדה, טענה מיכאלי כי אפילו בעיתון דה-מרקר מקבוצת הארץ דווח על פעולותיה בנושא. היא ציטטה כותרת שבה נכתב: "מיכאלי בדרך לחתום על תקנות שיאפשרו הפעלת תחבורה ציבורית בשבת". אולם היה מדובר בכותרת שגויה, שכן הידיעה כלל לא דיברה על תחבורה ציבורית אלא על תחבורה עירונית, כזו המופעלת בידי רשויות מקומיות. כל כוונתה של מיכאלי הייתה לאפשר לאנשי שלומה בעיריית תל אביב לגבות תשלום עבור שירות שעד היום ניתן חינם. גם היוזמה שלה לתקנות תחבורה שיתופית שיאפשרו את הרחבתה (גם בשבת) באופן שיפגע בתחבורה הציבורית, נכשלה. הפעם בזכות וטו מצד נפתלי בנט, שראוי היה שיוטל - גם מהסיבה שמדובר ביוזמה הנעדרת היגיון תחבורתי. יוזמות צדדיות אלה, שכלל לא עסקו בליבת התחבורה הציבורית, אלא באמצעים אחרים של תחבורה, היו רק ניסיון מצד מיכאלי לתעתע בדעת הקהל. "דרישתי לכלול את הפעלת התחבורה הציבורית בשבת בהסכם הקואליציוני נדחתה", טוענת מיכאלי במאמר ששלחה להארץ. האמנם? עיון בהסכם הקואליציוני שעליו חתמה מפלגת העבודה מגלה אמת הפוכה. סעיף 8 להסכם קובע כי "הסיעות השותפות להסכם זה מסכימות לפעול במשותף לקידום חקיקה בנושאי דת ומדינה לגביהן [הטעות במקור, ע.י.] יש הסכמה ציבורית רחבה". סעיף 19 להסכם קובע כי "בנוסף להסכמות שהוסכמו עם כלל הסיעות המרכיבות את הקואליציה בנושאי דת ומדינה, הצדדים להסכם [סיעות יש עתיד והעבודה, ע.י.] מתחייבים לפעול בכל הכלים העומדים לרשותם בנושאים הבאים, לרבות באמצעות קישום חקיקה ביוזמת הממשלה:...הפעלת תחבורה ציבורית בשבת". מי שהקשיב היטב למיכאלי מאז התמנתה לתפקיד, שמע אותה אומרת שוב ושוב: "אקדם פורמט שיאפשר הפעלת תחבורה ציבורית, בהסכמה". גם מיכאלי ידעה שלא ניתן להגיע להסכמה בנושא, שאופן שאינו כולל צמצום המסחר בשבת, ולכן אין סיכוי להסכמה בנושא וממילא ידיה כבולות. על כל צעד ושעל שעשתה נתקלה בייעוץ המשפטי לממשלה שהגביל את יוזמותיה, אותן ניסתה לקדם בדרכים עוקפות ולא-חוקיות במקום בדרך המלך של חקיקה ראשית. לוקשים נמכרו לציבור בעטיפות צלופן יפות, אך בפועל לא נראו פירות בשטח, אך הציבור לא מטומטמת, ויודעת להבחין בין שרים ביצועיים שעושים לבין שרים שמתמחים בהפרחת הבטחות, בטיקטוק וביחסי ציבור. בימיה של מרב מיכאלי, סוגיית התחבורה הציבורית בשבת לא זו בלבד של התקדמה, אלא נסוגה אחור. הניסיון להשיג דברים בכוח הזרוע, במחטפים וללא הידברות שיחק לרעתה. מהלכיה הכוחניים רק מכשירים את הלגיטימציה של הממשלה הבאה לבצע תיקונים שיצמצמו את התחבורה הציבורית בשבת. מיכאלי אומנם ניסתה להעביר חלקית את הפעלת ענף מוניות השירות לרשויות המקומיות באמצעות קול קורא, מהלך הנתקל בקשיים משפטיים שהביאו לדחיית המימוש, אך קדמה לכך פעילות שלה לחיסול הרפורמה בענף, פעילות ששהביאה לתוצאה הפוכה - צמצום השירות בשבת. בניסיון נואש להציג קבלות ולקושש קולות, מציגה מיכאלי לראווה הפעלת תחבורה ציבורית שממילא פועלת בשבת - בחיפה (המטרונית) ובישובים ערבים. היא אומנם טוענת כאילו נת"ע שינתה את תוכנית ההפעלה בשבת של הרכבת הקלה כך שתפעל גם בשבת, אך בפועל נת"ע אינה מתייחסת ברצינות להנחיית השרה הזמנית בממשלת המעבר. המסמך שחיברו גורמי המקצוע בחברה מראים עד כמה ההפעלה בשבת הפסדית, ונת"ע - חברה ממשלתית הכפופה לחוק החברות הממשלתיות - צריכה לשקול את שיקולי הרווחיות. גם שם מבינים שגם אם מפלגת העבודה תהיה בממשלה הבאה, ומיכאלי תהיה שרה - היא לא תהיה שוב שרת התחבורה, כפי שכבר הצהירה בעבר. את מקומה, כך מקווים בענף התחבורה, ימלא שר ריאלי ושפוי יותר, שיעדיף שיקולים תחבורתיים על פני שיקולים פוליטיים.