תּוּגַת לִבִּי כָּבְלָה לְחָנֵי מֵיתָר צָרוּב בַּחֲלוֹמִי עַל הַמָּוֶת שֶׁמֻּכְרָח לָמוּת, כְּשֶׁטֶרֶם מוֹתוֹ חַיַּי שָׁמוּ קֵץ לְחַיֵּיהֶם וְהִתִּירוּ לִי לְבַקֵּשׁ מִיְּלָדַי וּנְכָדַי לִהְיוֹת שָׁמַיִם יוֹתֵר טוֹבִים לַחַיִּים מִמִּמְטְרֵי שָׁמַי הַדַּלִּים שֶׁהֻמְטְרוּ עַל חַיֵּיהֶם לִהְיוֹת תָּמִיד רְטֻבִּים מִזִכְרוֹנוֹת רְחוּצִים בְּאוֹר שֶׁל בֹּקֶר וּרְקוּמִים בְּשֶׁמֶשׁ שׁוֹפַעַת אוֹר ואֹפֶק שׁנּוֹלָד לִהְיוֹת רַק זְרִיחַת שֶׁמֶשׁ וְאֵין בְּּמֶרְחָבָיו מָקוֹם לְחֶשְׁכַּת לַיִל.