הנה הפכנו לכאורה למדינה מסודרת, בה הביורוקרטיה חוגגת ותפקידים מאוישים רק על-פי הַתְּקָנִים. לכאורה: מינוי לְתֶקֶן אמור להצביע על תקינות. כך הוקמו משרדי ממשלה מיותרים אך בהם כמעט לכל תפקיד נקבע תקן ומיד נוצרה הזדמנות לכל שר לְאָיֵשׁ בנאמניו כל תקן פנוי. בישראל, שהיא כידוע חדשנית, אין שירות ציבורי מקצועי וקבוע כמו במדינות מיושנות כאנגליה או צרפת. מפאת חשיבות הנושא הנה הוחלט בימים אלו כי את נציב שרות המדינה ימנה ראש הממשלה, וכך כאשר ל-36 השרים הוסף בסערה שר נוסף, השר גדעון סער, מיד נוסף תקן לשר-בלי-תיק, גם הוא במשרד רה"מ. כך השר לביטחון לאומי מינה לתקן המפכ"ל קצין שלא שימש מפקד מחוז לתקופה של ממש והמפכ"ל החדש מייד הזיז את היועץ-המשפטי של המשטרה לתקן אחר. השר אמסלם מינה את ידידיו חסרי הכישורים לדירקטורים ומנהלים בחברות הציבוריות שנמסרו לאחריותו (?) וכנראה שכך גם בתחום הגרעין ואילו שר המשפטים מתעלל בבית המשפט העליון ונמנע מלאייש את תקן נשיא העליון וגם שני תקנים פנויים בו ועוד מספר עשרות תקנים פנויים ונחוצים במערכת המשפט. אכן תקן ותקינות אינם בהכרח עולים בְּקָנֶה אחד בישראל. והנה בפניכם, ברשותכם, משל מהספר "במשעולי שועלים" המצוי בעריכה, וכל דמיון בינו למציאות הוא כמובן מקרי בלבד.

תֶּקֶן וּתְקִינּוּת

עָיַף הַשּׁוּעָל מִתַּפְקִידָיו בַּיַּעַר חָשׁ בְּעַצְמוֹתָיו, כְּבָר אֵינוֹ נַעַר פָּנָה לָאַרְיֵה, הַמֶּלֶךְ, וְשָׁטַח בַּקָּשָׁה: "עֲיַּפְתִּי, יַרְשֵׁנִי כְּבוֹדוֹ לָצֵאת לַחוּפְשָׁה" סֵירַב הָאֲרִי לְאַשֵּׁר חוּפְשָׁה לַשּׁוּעָל אַךְ זֶה חָזַר וּבִקֵּשׁ, עָתַר וְשָׁאַל נֶעֱתָר לְבַסּוֹף הָאֲרִי וְהִתִּיר כַּמְּבֻקָּשׁ: "יִתָּכֵן וְעַד שֶׁתָּשׁוּב מִשְׂרָתְךָ תְּאוּיָש וְתִצְטָרֵךְ לְשַׁמֵּשׁ הֵיטֵב וְכָרָאוּי בְּכָל תַּפְקִיד שֶׁיְּהֵא אָז פָּנוּי!" הִסְכִּים הַשּׁוּעָל לַתְּנַאי וְיָצָא בְּלֵב שָׂמֵחַ בִּלָּה בַּנְּעִימִים, שָׁב לַיַּעַר בַּלֵּב בּוֹטֵחַ אָמַר הָאֲרִי: "מִשְׂרָתְךָ כְּבָר תְּפוּסָה אַתָּה תְּמֻנֶּה לְאַרְנָב שֶׁדִּינוֹ לָרוּץ בִּמְנוּסָה" בְּצַעַר, בְּלֵית בְּרֵרָה, נָטַל הַשּׁוּעָל אֶת הַמִּשְׂרָה אֶלָּא שֶׁהָרִיצָה-בְּתַפְקִיד אֶת חַיָּיו קִצְרָה וְהִנֵּה יוֹם אֶחָד, עָצַר, כִּי כֹּה דָּווּ רַגְלָיו וְהִנֵּה עַל פָּנָיו חָלַף, מִתְגַנֵּב, אַרְנָב שְׁאָלּוֹ הַשּׁוּעָל: "תַּפְקִידְךָ מַהוּ בִּכְלָל?" הֵשִׁיב הָאַרְנָב: "אָנִי כָּעֵת עַל תֶּקֶן שׁוּעָל" תָּמֵהַּ הַשּׁוּעָל: "אֳנִי שׁוּעָל עַל תֶּקֶן אַרְנָב וְהִנֵּה אַתָּה, אַרְנָבוֹן, שׁוּעָל דַּל זָנָב?!" הִסְבִּיר לוֹ הָאַרְנָב: " כָּךְ נָאֶה וְיָאֶה כַּאֲשֶׁר הַחֲמוֹר הוּא עַל תֶּקֶן אַרְיֵה..."