בנימין נתניהו מנהל כבר שנתיים מלחמה בעזה. זו הארוכה ואולי המיותרת במלחמות ישראל. למלחמה זו אין מטרה ברורה שאנו כמדינה רוצים להשיג. אכן הרושם הוא שמלחמה זו רק נועדה להאריך את שלטונו של נתניהו ללא ועדת חקירה ממלכתית וללא קיום בחירות אחרי כל הכישלונות שנתניהו וממשלתו הנוראה גרמו. אנו, הציבור, כולל הרמטכ"ל הקודם רא"ל הלוי והרמטכ"ל הנוכחי זמיר, שצריך ליישם את השגת מטרות המלחמה, שומעים רק ביטויים ריקים כמו "ניצחון מוחלט" וכיוצ"ב.
כמובן גם אין לאיש מושג מי ישלוט בעזה, אם נצליח לסלק את החמאס. האם ניתן את השלטון לרשות המושחתת שעדיין משלמת לרוצחים על כל יהודי שהם הורגים? לכוח בינלאומי שנסבול ממנו כמו שסבלנו בעת בריחת כוח האו"מ מסיני מפחד איומי נאצר, או כמו המרורים שמאכילנו כוח יוניפיל? או אולי לכוח ערבי שיכלול את שונאינו כמו החיילים הטורקיים ודומיהם? פה ושם בלחץ הציבור גם נזרקה סו"ס מפה ולחוץ גם מטרה נוספת "שחרור החטופים".
המלחמה הייתה רוויה "הפוגות", ונסיגות משטחים שכבר נכבשו, לרוב לצורך משא-ומתן (מו"מ). הפוגות ונסיגות שאפשרו לחמאס ושותפיו לרצח למלכד את השטחים שפונו ובכך לגרום למרבית נפילות חיילינו ולפציעות בקרב החיילים. דרכו של נתניהו, המתפאר תמיד בכוחו שלו ובכוח הליכוד, היא הססנית, פחדנית ומלווה בבריחה מאחריות לכשלונות והתגאות בהישגים, שלרוב השיגו אחרים. על דרכו זו כבר אמרנו "הַכִּשָּׁלוֹן תָּמִיד גַּלְמוּד וְיָתוֹם / אַךְ רַבִּים הָאָבוֹת לַנִּיצָּחוֹן".
נתניהו הוא אשף המילים וקטן המעשים. הוא נאם כנגד הסכמי אוסלו אך הצביע לאימוצם. הוא הצהיר על התנגדותו להינתקות אך הצביע עבורה. הוא כדרכו קנה בכסף את השקט בעזה בכסף קטרי ולא חדל מלעודד את הקטרים, אבי אבות הטרור, להמשיך להזרים כספים לחמאס, ואף שלח את יוסי כהן, ראש המוסד, להבטיח את זרימת הכסף מקטר למרות שידע היטב שהכסף משמש את החמאס להתחמשות, לגיוס ואימון טרוריסטים ולחפירת ומיגון מנהרות ברחבי הרצועה, לרבות למצרים (להברחת נשק ואנשים וגביית דמי שתיקה) ולכיוון ישראל, הכל על-מנת לחמוק מהתמודדות ובלימת קן הצפעונים החמאסי מהתרבות וצבירת כוח.
גם מול החיזבאללה נתניהו נמנע מלבולמו, גם אחרי שהמחבלים אפילו הקימו אוהלים בתוך שטח ישראל. גם כאשר התגשם חלומו ודונלד טראמפ נבחר לנשיא ארה"ב ולמעשה נתן לנתניהו כמעט יד חופשית לחיסול חמאס נתניהו לא ניצל הזדמנות זו גם אחרי טבח שמחת תורה והעדיף שוב ושוב לבלום את צה"ל ולנהל מו"מ חסר שחר. עתה, משיצא למלחמת חורמה וגייס את מערך המילואים השחוק לקרב, שב ובלם את צה"ל לצורך, כן, כמובן, לצורך משא-ומתן... הוא לא יוצא לנבצרות, הוא נאחז בקרנות המזבח אכן אין ספק שנתניהו ראוי לתואר "בעל-מו"מ".
מי יתן ואחרי שנתיים של לחימה מיותרת ורבת קורבנות וסבל נזכה לראות כאן את החטופים אשר עדיין חיים.