לשרה
מְנַהֵל בְּלי כִּסֵּא מְנַהְַלים
כַַּּךְ אְנִי מַגְדִירָה אוֹתִי
אוֹתָךְ א וֹתוֹ וְאֶת הָאְַנִי
בִּכְלָל. מְנַהֵל
בְּלי כִּסֵּא מְנַהְַלים
כָּל אֶחָד יָכוֹל הַמְנַהֵל בַּמִּשְרָד
והָאִיש
עַל סַפְסָָל בַּגִּנָּה
מְנַהֵל צֶוֶת מֹחוֹת, רְגָשוֹת וַעְַשִיָּה עְַנֵפָה
בִּלְתִי פּוֹסֶקֶת
תּוֹךְ תִּמְרוּן מֻרְכָּב
וְנִוּט בֵּין קוֹנְפְלִיקְטֵים, חְַסָמִִים
וְדִיסוֹנַנְסִים קוֹגְנִיטֵיבִיִּים
אַתָּה, אַתְּ
הָרֹאש שֶל הַשָּנָה
הַקּוֹבֵעַ אֵיךְ תֵּרָאֶה הַשָּנָה שֶלְּךָ
אַתָּה הַבּוֹֹס
הַמַּעְנִיק צֶבע חַיּיִם וּמַשְמָעוּת
לִמֵלְיַארְדֵי תָּאֵי מּחַ אְַפֹרִים
אַתָּה הַנוֹסֵעַ הַמַּתְמִיד
קַח מַקֵּל, קַח תַּרְמִיל
צֵא לְמַסָּע חַיֶּיךָ
המְרַתֵק הַמְאְַתְגֵר הַמְתַגְמֵל
וְהַמַּעְַשִיר
בְּעֶזִרַת הַחוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת
שָא עֵינֶיךָ לַמָּרוֹם
קוּם
לֵךְ לְךָ
מְצֻיָּד בְּמַַפַּת דְּרָכִים
לְאָן