זה לא סוגר,זה לא
בוצע דונם פה דונם שם.
מתוך הרגל. לא שוברים מסורת.
זה לא מפריד,זה לא
מבתר נוף קדמון. לוחות בטון
נעוצים באדמה נושמת. מכל מקום
זה הכרחי.
זה הכרחי אבל בקושי מורגש.
זה עוטף.
מומלץ להתרגל, סוכרזית
בצלופן. העיניים רואות זה עוטף
כי מה
בסך-הכל רוצה
בסופו של יום הממשלה
אם לא שלום על ישראל, אור
לגויים ומאד מצרה שבו בזמן לתושביה
חושך.הלא אין אחד
שלא רוצה,איך לומר זאת,
שלום אמיתי, אבל
לא מוכן להקריב למענו הרבה.
למעשה כמעט כלום.
לכל היותר לדבר,להפעיל,נניח,
מכונת כביסה. משהו כמו
עוצמתנו בחולשתנו או
ההיפך. הזמן פועל לטובתנו.
החומה מצד אחד אומנם מנתקת
אבל מצד שני, כמה מופלא, מקרבת.
רגישות ונחישות זו נוסחה מנצחת
כי אסור לשכוח שהמתאכזר בעצם מרחם,
נאנח, מרים עיניים,
מתנחם, באה לציון
הגאולה, היא היא המלחמה
ואיש תחת גפנו זה לנצח
תאכל חרב.
מומלץ להפנים.