ככול שאני יודע אותך יותר
מִתגבר בי יותר ויותר הספק
אִם מה שאני יודע הוא אמת
ולא רק בדברים שניתן לדעת
מבלי לגעת מבלי לעבור את גבולך:
לא רק הילוכך - מבטך-צחוקך
או מַרְאִית טפח זה או אחר
גלוי ככול שיהיה; לא רק ניחוחך:
אפילו רכותך אפילו טעמך
מעוררים ספקות אם בהמשך
לא יתברר שההפך הגמור
הוא הנכון הוא הצודק
ומה שנחשב עכשיו אמת
לאמיתה לפי כל קנה מידה הוא
סוס מת –
ואם נִבְלוֹת סוסים כאלה פזורות
לאורך דרכם הארוכה של האמונות
והמדעים מה הטעם לחשוב
שאיתך זה יהיה שונה מן הקצה
אל הקצוות שמעל ומתחת
מה הטעם לחזור הלוך וחזור
על שגיאות העבר של אלה
שיצאו ממך וחצי תאוותם בידך
או בפיך או בכול מקום דומה;
מה הטעם להאמין שהפעם האמת
היא אמת לאמיתה שלא תיעלם
כמו צל שמתארך ומתארך
לפני השקיעה; מה הטעם בכול זה
(מלבד טעם-שפתיך חום-שדייך
רכות-חלציך וְכוּלֵּי).