זֶה הַשַּׁחַר
הַמְּעֻלָּף בְּצָעִיף לָבָן
וְזוֹ הַבֶּהָלָה
שֶׁנִּצְמֶדֶת אֶל הַגּוּף
בֵּין שָׁמַיִם לְאֶרֶץ
מִתְכַּוֶּצֶת כֻּלָּהּ
בְּקוֹל נִדְרֵי.
לִבִּי הֹלֶם מִפַּחַד
בְּעוֹד שָׁנָה
אֶהֱיֶה אֲנִי טְרוּטַת עֵינַיִם
רוּחוֹת מִלְחָמָה נוֹשְׁבוֹת
אֶל תּוֹךְ חַיַּי
וְלֹא אֵדַע
מָנוֹחַ.
וְעַכְשָׁו
בְּנָהּ שֶׁל חֲבֵרָה
חָזַר וּפָנָיו לֹא כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
כְּמוֹ מְסַנֶּנֶת גּוּפוֹ מְחֹרָר
מֵרְסִיסֵי שִׂנְאָה
עַד מָתַי אֵלִי
אַרְגִּישׁ אֶת הַמַּאֲכֶלֶת עַל צַוָּארִי?