מִלְחָמָה לַחַיִּים וְלַמָּוֶּת
נִתֶּשֶת בֵּין כָּתְלֵי גּוּפִי
כּוֹחוֹת הַנְּשָׁמָה
נִצָּבִים מוּל כּוֹחוֹת הַגּוּף
לִשְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת יֵש סִיוּעַ
כּוֹחוֹת הַנְּשָׁמָה מְחֻבָּרִים לָאוֹר
לַמַּלְאָכִים הַטּוֹבִים, לְנִשְׁמוֹת הַצַּדִיקִים
וְכוֹחוֹת הַגּוּף מְחֻבָּרִים אֶל
כּוֹחַ הַמְּשִׁיכָה
כּוֹחַ הַסּוֹף
וּמַלְאָכִים רָעִים שֶׁלֹא רָצוּי לִנְקוֹב בִּשְׁמָם.
אֲנִי רַק פִּיוֹן קָטָן
בַּקְּרָב הַמִּתְחוֹלֵל
בְּקֶרֶב גּוּפִי
קֶרֶב נִשְמָתִי
כּוֹחוֹת עֲצוּמִים שֶׁקָשֶׁה לְתַּאֲרָם
מְנַסִּים לְהִשְׁתַּלֵט
בְּכָל דֶּרֶך אֶפְשָׁרִית.
אֲנִי יוֹדַעַת מַה אֲנִי צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת
אֲבָל אֵין לִי חֵשֶׁק.
אֲנִי עֲיֵפָה.
אֶעֱשֶׂה זֹאת מָחָר.
כָּל הַתֵּרוּצִים הָאֶפְשָׁרִיִים
עוֹלִים בְּמוֹחִי
וְהַמְּשִׂימָה הַנַעֲלָה
שֶׁלִפְנֵי רֶגָע נִרְאֲתָה כַּדָּבָר הַחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בַּעוֹלָם
נִשְׁכַּחַת לְטוֹבַת תָּכְנִית בַּטֶּלֶוִּיזְיָה.
כַּמָּה קַל לְהָמִיר אֶת הַבְּכוֹרָה
בִּנְזִיד הַעֲדָשִׁים
הַמָּהוּל בְּנוֹפֶת צוּפִים
בְּזִמְרַת הַסִּירֵנוֹת הַמְּשַׁכֶּרֶת
הַמּוֹשֶׁכֶת אֶל הָאוֹבְדָן
הֶעָטוּף בִּצְלוֹפָן מְרַשְׁרֵשׁ
כְּמַתְּנַת יוֹם הֻלֶּדֶת מַרְהִיבָה
שֶׁמִתְקָה
הוּא אֲסוֹנָהּ.