הַאִם הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׁמַיִם
מִתְחַבְּקִים לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת?
הַאִם הֵם מִתְחַבְּקִים בִּכְלָל?
הַאִם בְּבֵית סִפְרָם לִמְּדוּ עַל אַהֲבָה?
הַאִם נְשִׁיקוֹתֵיהֶם הֵן מְתֻקּוֹת מִדְּבַשׁ
אוֹ שֶׁמָּא שָׁם הַדְּבַשׁ אֵינוֹ מוּצָר מֻכָּר
אֵינוֹ מַמְתִּיק לֵילוֹתֵיהֶם שֶׁל עַצְלָנִים.
הַאִם בִּמְרוֹמֵי רָקִיעַ, שָׁם בֵּין הָעֲנָנִים
קַיָּם תִּינוֹק לוֹ קֶשֶׁת וְאַשְׁפַּת חִצִּים
וְהוּא יוֹדֵעַ לְכַוֵּן
אֶל לְבָבוֹת שֶׁל יְצוּרִים מְכֻנָּפִים
וּלְעִתִּים לִפְגֹּעַ בְּמֶרְכַּז הַרְגָּשׁוֹת
שֶׁהֶעֱנִיק לָהֶם הָאֱלֹהִים.
הַאִם מֵעַל לָעֲנָפִים, בְּגֹבַהּ רַב
כִּמְעַט בִּלְתִּי נִרְאִים
מְרַחֲפִים הֵם בְּרִקּוּד שֶׁל חִזּוּרִים
לִפְנֵי מַלְאָכִיּוֹת לִבְנוֹת צַוָּאר
שְׂפָתַיִם סְגֻלּוֹת מֵאֹדֶם בְּמִבְצָע
שִׂמְלַת טוֹגָה נְדִיבַת מַחְשׂוֹף
וְלֵב כְּמֵהָ לְלִטּוּף שְׁרָבִי
חִבּוּק כִּמְעַט חוֹנֵק
לְפֶרֶק זְמַן בִּלְתִּי מֻגְדָּר
שֶׁלְּעוֹלָם אֵינוֹ נִגְמָר.
הַאִם גַּם הֵם, מַלְאָכִים צְחוֹרֵי כְּנָפַיִם,
מוּכָנִים לְהִסְתַּכֵּן וּלְהִתְנַסּוֹת בְּשִׁכְרוֹן הָאַהֲבָה
וּבְסוֹפָהּ לְגַלּוֹת אֶת בֵּן זוּגָהּ
הָרֶגֶשׁ הַנּוֹסָף,
שֶׁשְּׁמוֹ כְּאֵב.