אני תוהה לעיתים קרובות, מהי תרומת המערכת המשפטית לאיכות חיינו כאן. אני רואה בצער כיצד מערכת אכיפת החוק, דהיינו בתי המשפט, מרכינה ראשה בפני בעלי הכח והמעמד, וכיצד נורמות בסיסיות של מוסר וערכים, נמחצות עקב חולשת מערכת זו.
כאשר עורך דין מפורסם "שהיה מועמד להיכנס לבית המשפט העליון", ממש עילוי, גורם למוות של אם ובנה ויושב ארבעה חודשים בלבד בכלא, כאשר משפחת שרון על כל החשדות הכבדים ביותר שהיו נגדה, מוצאת עצמה נענשת בששה חדשי מאסר למר עמרי שרון (שמהם הוא מקבל קיצור תקופת העונש), איני יכולה שלא לתהות, האם המערכת המשפטית לא נכשלה בתפקידה העיקרי?
אנו נתקלים יום יום בעונשים קלים שהדעת לא סובלת, על הריגה, אלימות, אונס ומה לא. כאשר מוסר ההרתעה מצד הרשות המשפטית כה נמוך ואינו מרתיע, מובן מאליו שהפירצה תקרא לגנב לקום ולעשות מעשה.
אני גם תוהה, מדוע העיתונות וכל אמצעי התקשורת אינם יוצאים בדרישה רמה לשינוי ערכי מהותי במערכת זו. קשה לראות את טחנות הצדק; לא רק משום שהן פועלות באיטיות רבה כל כך, אלא ובעיקר, משום שהן אינן ערות כלל לתפקידן החינוכי המרתיע שמצופה מהן.
הגינוי המוצדק לכל התנהלות מושחתת חייב להיות מופנה, לפחות בחלקו, אל עבר מערכת אכיפת החוק אשר ניתקה עצמה מייעודה, ומשקיפה מהיכלה באדישות צורמת על רעות החברה.