לוֹבֶשֶׁת אֶת פָּנַי לַאֲרוּחַת בֹּקֶר
כְּמוֹ סְפָלִים מְלוּחִים.
אֲנִי
מֶלַח הָאָרֶץ.
עָנָן שֶׁל חֹסֶר וַדָּאוּת
נָח עַל הַסְפָלִים.
לְגוֹלֵל מַסֶּכֶת דִּבְרֵי הַיַּמִּים
מְגִלַּת יַם הַמֶּלַח
לָרֶדֶת נָמוּךְ בְּבֵית הַקָּפֶה.
לוֹבֶשֶׁת אֶת הַסְפָלִים.
גּוּפִי הוּא מוּזֵיאוֹן הַשּׁוֹאָה
וְעֵינַי הַטְּלַאי הַצָּהֹב.
רֵיחַ הַסְפָלִים בְּיַד וָשֵׁם
בֵּין סְפָלִים הוֹמֵי אָדָם
צִלִּי נוֹשֵׁם אֶת הַנָּהָר.
אֲנִי
מְכוֹנַת הַשְּׁמָדָה עַצְמִית
בְּבֵית הַקָּפֶה.
לוֹבֶשֶׁת אֶת פָּנַי
לַאֲרוּחַת בֹּקֶר כְּמוֹ סֵפֶל
בֵּין סֵפֶל לְחִיּוּךְ בָּהִיר
בְּבֵית הַקָּפֶה -
לֹא תָּמִיד
הַסֵּפֶל מִתְחָרֵז עִם אוֹר.
לָצוּד
בְּעֵינַיִךְ שְּׁפַנֵּי שֶׁמֶשׁ
אַרְנְבוֹת יָם.