וַלְס הַזִכָּרוֹן

היה לנו טוב בְּיחד טוב זה בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה קִנְאוּ בנו יום ולילה כי טוב מעורר קִנְאָה קִנְאוּ בנו יום ולילה עד שיום אחד זה נִגמר אולי כי תמיד זה ככה שֶׁכל דבר טוב נגמר אולי כי תמיד זה ככה ואין כמעט מה לעשות ממש כמו שאין נגד מוות אבל כה חשוב לנסות ממש כמו שאין נגד מוות מִלבד זִכָּרוֹן ארוך וככה אנציח תַ'יַחַד כל-עוד אוּכל לזכור וככה אנציח תַ'יחד שלפתע נִגמר כי אוּלַי הִגיע הרגע שֶׁיחד היה לנו טוב מִדַי... היה לנו טוב ביחד אבל כל דבר טוב נגמר ונורא שיודעים עד כמה רק לפי עוצמת הגמירה. [4.3.09]