אלף תשע מאות ששים וכמה (כמה?),
המרצפות האפורות של רחוב בן-יהודה בתל אביב,
הקיוסק של צבי בשדרות נורדאו (מול הקיוסק של 'דוקטור'
שאמרו עליו שהוא קנה אותו מגרין – האח של בן-גוריון),
הבקבוק – מזכוכית עבה עם אותיות לבנות מסולסלות
באנגלית ובעברית, והטעם – טעם הנוסטלגיה של
החיים.
לא היה דיאט, לא היה לייט – רק בקבוק מזיע
עם משקה חוּם, יקר וצונן, ופקק אלומיניום
מתעקם.
21.3.09, שאול דישי © קול הזכויות שמורות.