נחשו מי

הם קינאו בו עד כדי יציאה מהדעת עד כדי ניסיונות התנקשות בנפשו וכמעט הצליחו. כמעט. אבל לא! כי פשוט לא ידעו את כל גודל נפשו הם קינאו בו בכל הצורות של קינאה כמו למשל: קינאת עַתִּיק-מִשָּדַיִם בשָד שאם רק יוּתן לו ימצוץ וְיִינַק עד יובש מוחלט ומותו מרעב הם קינאו בו קינאה מעוררת חמלה כמו שכיעור מקנא בַּיופי כמו שֶׁכֶּשֶל מובהק מקנא פי כמה בהצלחה גדולה ומוכחת הם קינאו בו בלהט חסר תקווה כמו שאש מקנאה ביער שמרוב עצים לא יראו את סופו גם אחרי שהיא לא תהיה כבר הם קינאו בו כמו שמִדבר מקנא במַיִם ועושה הכל לייבש אותם כמו שארץ מקנאה בשמיים שמולם היא קטנה ומושתנת גם הם קינאו בו קינאה קטלנית כמו שוחט שקינא באותה אווזה מפורסמת שהטילה ביצי-זהב וקם ושחט אותה הם קינאו בו מעבר לכול היגיון בשל יכולתו לעורר קְנָאוֹת מכל הסוגים והמינים אצל כול הסוגים והמינים הם קינאו בו בלי יכולת לראות לכך גבול ולשים לכך גבול ולשמור על הגבול כמו שעכור מקנא בצלול קינאה עיוורת וזה ברור הם קינאו בו קינאה חסרת תקווה שאי-פעם יוכלו להפסיק לקנא כי הוא היה טוב מהם פי ריבוא גם ברגש – גם בהיגיון הם קינאו בנפשו וקינאו בגופו למרות שגופו היה די רגיל כי פשוט אי-אפשר להפריד גוף מִנפש מגביהת-עוּף הם קינאו בו ממש סביב השעון כמו שקטן מקנא בגדול כמו שרִפיון מקנא באוֹן שכובש כי רוצים שיכבוש הם קינאו וקינאו וקינאו בו בְּלִי-הֶרֶף ואיבדו היגיון אחר היגיון עד שנותרו חסרֵי כל היגיון אבל גם נטולֵי כל רגש הם קינאו בו קינאה מחריבה והורסת ולא זכו לרגע של חסד שבו היו אמורים לַחֲווֹת קינאה בונה אחת לפחות הם קינאו בו בכל כוחם עד כלות כל סיכוי לשלוט בקינאה כל יכולת לומר "עד כאן!" וּלְפַנּוֹת או להסתפק במקומם ומרוב קנאה הם חיפשו כל דרך לחסום בפניו פְּסָגוֹת חדשות אבל ציפור-נפשו מִמְּעוּף-הַצִּיפּוֹר מצאה דרכים עוקפות הם קינאו בו כמו שהוזכר כאן בְּלִי-הֶרֶף קנאה שאינה נותנת מנוח כמו שהיגיון מקנא בַּרֶגֶשׁ כמו שסירחון מקנא בנִיחוֹחַ כמו שֶׁפּוֹת מקנאה בפין וגם כמובן לְהֶפֶך ואפשר לִמְנוֹת עוד אינספור קְנָאוֹת אבל די והותר באלה.