הידעתם שג'וחא
היה גם סבלן, ומתברר
שהסבלנות
משתלמת (וגם האופטימיות).
ומעשה שהיה כך היה.
ג'וחא רכב
על חמורו בדרכו
אל ארץ רחוקה.
לפתע פגש
בחבורת שודדים
נמלטים מפני
זרועותיהם
הארוכות של השוטרים,
שרדפו אחרי הכנופיה.
רק ג'וחא המסכן,
החף מפשע,
שנשאר יחיד בַדרך
נתפס בידי המשטרה.
למזלו הרע, גזר
עליו השופט
עונש מוות. אך ג'וחא
כדרכו לא
איבד את
עשתונותיו, ושמר
על קור רוח
ואפילו
על נימה של חיוך,
שרְאו זה פלא
הצילה את חייו.
כַּנהוג, לפני שעלה
לַגרדום, שאל
אותו השופט מה היא
משאלתו האחרונה.
בטרם
אלך לדרכי האחרונה, אמר
ג'וחא, מבקש אני
לאכול
תפוח אדום
עסיסי ללא תקנה!
לא אוכל למלא
את בקשתך, אמר
השופט. עונת החורף
היא, ואין בארצנו
תפוחים. אם כן,
אמר ג'וחא
אני מוכן לחכות.
וג'וחא הנמרץ
מחכה
עד היום לתפוח האדום.
אך א-לוהי הנהר
המשחק באש
עוד לא
מת.
אל תשלח ידך אל הנהר. |