1. רוצים לדעת
מה מקור הביטוי
רוקד
על שתי החתונות?
ובכן הַסכיתו ושִמעו:
פעם אחת
באפגניסטן התקיימו שתי חתונות
בשני כפרים באותה שעה.
בשורת השמחה הכפולה
הגיע לאוזני הכלבים.
מה יעשו אפוא
גיבורי השמחה על ארבע,
כדי ליהנות משני העולמות?
והרי הם לא
פחות מהחתן והכלה, הקרובים
ביותר לצלחת,
ונהנים
משיירי הבשר
מתחת לשולחן.
ובכן אחד מכלבי הכפר
התחבט בשאלה
'גורלית' זו.
בסופו של דבר
החליט הכלב
למהר אל החתונה
בכפר השני, כדי לאכול
שם את חלקו,
ואחר-כך
לשוב מיד לחתונה בכפרו
ולזכות גם בה
בארוחה המלכותית.
אולם למזלו של הכלב
עד שהגיע לכפר
השכן, הכלבים שם
כבר חיסלו את
כל שיירי המזון, ולא
נותר לו דבר.
אין דבר, חשב הכלב
המאוכזב, אחזור
לחתונה בכפרי שלי
ושם לפחות אקבל
את מנתי הכבודה.
אולם מה
רבה הייתה אכזבתו
כשהגיע לכפרו,
וגם שם חיסלו הכלבים
הסוררים את הכל
ולא נותר זֵכֶר
בצלחת.
הכלב הזה בַּכלוב אני
מעולם לא
רקד בחתונות ולא אכל
ארוחות מלכים.
רק התפלש בַּביבים,
נושם את
ריח הֶעפר הטחוּב.
בין חופש הביטוי
לְחופש השיסוי של הכלבים
תני לַשקט לְדַבֵּר
בין המילים.
חזון העצמות היבשות
שקמו לתחיה.
2. כתמֵי זיכרון
אבקת הכביסה לא תלבין.
שתיקת הכתמים
כמו שתיקת הכבשים
השחורה.
הזמן לא ירַפא
מתהום הנְשִׁיָּה.