1. אישה בודדה
עמדה בְּלב המִדבר
וְעֵינֶיהָ מושפלות.
מי אַּתְּ? שאל
אותה עוֹבֵר אוֹרַח.
האמת! השיבה לו
לתדהמתו הָרַבָּהּ.
וּמדוע אַתְּ
יושבת בַּמִדבר
ולא בְּלב עיר?
כי האמת
רחוקה
ודובריה מעטים,
ועל כן הִדּרְתִּי
רַגְלַי מן העיר הגדולה
ובאתי אל המדבר.
צִלִּי כַּחֲצִי סַהַר
צֵל מִדְבָּר סַהֲרָה.
2. בדיחה היסטורית
מספרת
על מפקח
של משרד החינוך
בברית המועצות,
הזכורה לא לטוב,
שביקר באחד
מבתי הספר.
בשעת הביקור
הוטל על כל תלמיד
לספר סיפור.
מורה אחד
שידע על הביקור
הצפוי של המפקח,
ביקש למצוא חן בעיניו
וּלהוכיח את
הרוּחַ הפטריוטית
הנטועה בתלמידיו הנאמנים.
מי מִכֶּם, שאל המורה
יכול לספר
סיפור, המדגים
נאמנות לַמשטר
הקומוניסטי?
בֶּחצר שלנו, סיפר
יורי הנלהב, ילדה
חתולה אחת
שבעה חתולים
וכולם
קומוניסטים מושבעים!
נהדר! התפעל המורה
מן הסיפור.
למחרת, כשבא
המבקר, גאה היה המורה
להציג את תלמידו
הפטריוטי.
יורי, סַפֵּר את סיפורך!
אמר בהתלהבות.
בֶּחָצֵר שלנו, סיפר
יורי, ילדה
חתולה שבעה חתולים,
וכולם, לא תאמינו,
קפיטליסטים מובהקים!
האומנם?! נבוך
המורה, והרי אתמול
סיפרת
שהם היו קומוניסטים!
נכון, אמר
יורי, אתמול כשנולדו,
ועיניהם עצומות,
היו החתולים קומוניסטים.
אולם היום,
כשנפקחו עיניהם,
הפכו לקפיטליסטים!
והשאר היסטוריה.
חתול שחור
הֵגִיחַ
מִשַּׂק הצללים האפור
עכבְּרי אי-הוַדאוּת
צָפִים במוחי
הבהיר.
3. בְּמרתף הבדידות
בְּמרתף הפחד
בְּמרתף הדמעות
בְּמרתף העינים השחורות
לא רואים את הלובֶן
בָּעינים.
4. אחרי הרעש רעש
אחרי הרעש שֶׁקֶט
למה
עזבתָּני
5. שֶׁקֶט שׁקֶט למה עֲזַבְתָּנִי |