בָּאתָ אֵלַי

בָּאתָ אֵלַי בִּדרישה לא הוגנת וְחַסְרַת כל תקדים ובלתי יְשִׂימָה שֶׁאֶקְבּוֹר את כל-מה שהיה לפניךָ רחוק ועמוק בְּנִבְכֵי-שִׁכְחָה בָּאתָ אֵלַי וחדרתָ לְעומק גופי ונפשי עַד-כְּדֵי-כָך שהִשארתָ גם חור יציאה מְדַמֵּם מהַצַּד השני של יֵשׁוּתִי בָּאתָ כבשתָ נטשתָ לפתע ואולי טוב שֶׁכָּךְ אולי טוב שכך כי כיבוש מִתמשך היה נִגמר רַע בלי רגע אחד של תִּפְאֶרֶת כי לפי דרישתך הייתי קוברת דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִקְבּוֹר כי אהבתי אותךָ באותו הרגע ושום הִגָּיוֹן לא הִוָּה מעצור! כָּךְ הִשארתָ אותי: הפוכה וּמדממת בְּמרחק של כמעט אַל-חֲזוֹר מֵעַצְמִי בְּמצב שהיה כמעט בִּלתי-הפיך וְהִנָּצְלוּתִי היא נס – היא פלא שיכולה לחולל בעולם אך ורק אהבה חדשה אהבה חדשה ושום כוח אחר בעולם מִלְּבדה! עובדה.