אם קשתה דרכך הנשרכת
המשיכנה! בשם של הנכד.
שיביא עוד בנך, על-אף כל תוכחה.
ושגא נא על כל הרי חסד.
כי אזלו אשלים בינתיים,
תן מבט על עצי ירושלים.
ובצפת שם בדד, איזה קבר אחד,
מייחל לחסדי שמיים.
אז הטנק שממול, שנחשב לבתול,
יהדהד כתופי מלחמה.
והזעם יצית, יכוון בזנית,
עד ירעם הקנה בלי ברירה.
מלחמה זו צודקת - שלנו.
בל נסמוך, בלתי אם על עצמנו(!)
כל בוזק של חרון, יישמד - עד אחרון!
אלוקים יברך מלחמתנו!!!
והייתה זו הארץ שלנו בלבד!
ושירה ותפילה ישמשו בה לעד!
