מנהלת אגף כלכלה ברשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, נעה ליטמנוביץ, הסבירה כי לעיתים המחיר מעוגל גם למטה, וזה לא לרעת הציבור, אך לא הביאה דוגמאות. ביטן מחה על כך ואמר כי הדבר הוביל לעלייה כפולה ממה שהיה צריך. הוא הוסיף כי חייבים לתקן את זה. ח"כ אלקין הוסיף כי אם לא יהיה פתרון, הוא כבר הגיש הצעת שתחזיר את מחיר הנסיעה בתחבורה הציבורית ל-5.50 שקלים, וכל עלייה מעבר לכך תצטרך לקבל את אישור הכנסת.

נציגות אגף התקציבים באוצר, לימור פוליאנסקי ודנה דובר, התריעו כי אם יופחת עיגול הסכום, יהיה צורך לפגוע בתוספות השירות, והיו"ר ביטן מתח ביקורת על התשובה ואמר כי העיגול לא אמור להיות חלק מהחשבון הזה. "אנחנו לא מטומטמים, אל תספרו לנו סיפורים, לא באנו מהרחוב להיות חברי כנסת, לא יכולתן לדעת מראש שתהיה אפשרות לעגל את המחיר ל-6 שקלים". נציגת האוצר השיבה: "זה היה חלק מהסימולציות", וביטן השיב: "אם כן ידעתם, אז עבדתם על הציבור - וזה יותר חמור". הוא הוסיף כי אם המשרדים לא מוכנים לבצע את התיקון, בכוונתו לזמן את שרת התחבורה מירי רגב ואת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לוועדה. "מה שקרה פה זה הונאת הציבור - גם אם לא התכוונתם. עשיתם הקפאה של 12% ואחרי חצי שנה הבאתם עלייה של 18%. אם זה לא יתוקן, אז אנחנו נתקן את זה בחקיקה רטרואקטיבית. מיד בספטמבר נזמן את השרים, ואני רוצה לראות שלא יבואו", איים והמשיך: "את הצו הקודם קרעתי כי הבנתי שהוא בעייתי והיה תרגיל ביחסי ציבור. עכשיו צריך לתקן את זה".

אלקין ביקש גם התייחסות לעליית מחיר הנסיעה ברכבת הקלה בירושלים, ונציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, החוקרת בת חן רוטנברג, הציגה נתונים לפיהם מי שהכי מרגיש את העלייה במחיר זה אנשים בחמישון התחתון (שני העשירונים התחתונים) [ראו בהמשך את עיקר נתוני הממ"מ]. סגן ראש עיריית ירושלים, אדיר שוורץ, אמר כי המהלך הזה פוגע ב-180 אלף נסיעות שמבצעים החלשים ביותר שלא מעניינים. סגן מנהל קשרי קהילה בתוכנית אב לתחבורה, ראובן שקד, ציין כי לפחות 42% מהנוסעים ברכבת הקלה בירושלים עושים זאת במנויים חודשים. הוא הדגיש כי הוא מתייחס אך ורק למשתמשי הרב-קו, והמספר גבוה יותר משום שהוא אינו כולל את משתמשי היישומונים שמחויבים בדיעבד בסוף החודש. מנכ"ל נקודת מפנה, רן מלמד, אמר כי המשמעות היא שמעל 90 אלף איש נדפקים, כלשונו.

נציגת משרד התחבורה ליטמנוביץ ביקשה להוסיף ששרת התחבורה פנתה לשר האוצר בבקשה להקפיא את גם את העלייה הזו, אך זה לא קרה. היו"ר ביטן זעם גם על כך, ואמר כי בסוף השרה חתמה על הצו. הוא הוסיף כי כשהקפיאו את המחיר ידעו שהוא יעלה חזרה. "אז מה אם היא פנתה והוא סירב?", אמר, ומסר פרט שנחשף לראשונה ב-News1 לגבי השלב השני של רפורמת צדק תחבורתי: "הבטיחו לי שמאוגוסט כל האזרחים הוותיקים יסעו חינם, ופתאום אין תקציב, למה להבטיח ולא לקיים?", תהה ביטן. כאמור, בתום הדיון סיכם היו"ר כי יזמן את השרים לוועדה, ואמר כי אם הדבר לא יתוקן יקדם יחד עם ח"כ אלקין את הצעת החוק שלו לפקח על המחירים.

ב-1 ביולי 2024 נכנסה לתוקפה העלאה משמעותית במחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית. על-פי הודעת הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, המחירים עלו בצורה רוחבית וכוללים את כל סוגי התחבורה הציבורית: אוטובוסים, רכבות קלות ורכבות. השינוי במחירים מגיע כחלק מרפורמה נרחבת בתחום התעריפים והצדק התחבורתי. במרכז המחקר והמידע של הכנסת מסבירים, כי ייקור הנסיעה בתחבורה הציבורית כלל עלייה בשיעור של כ-33% במחיר נסיעה בודדת באוטובוס וברכבות הקלות. מחיר הנסיעה ברכבת ישראל עלה בשיעור נמוך יותר, אך גם כאן מדובר בעליה של כ-15.6%. העלייה מתייחסת לכל סוגי הנסיעות, בין אם מדובר בנסיעות בין-עירוניות או נסיעות עירוניות קצרות.

מדד תשומות האוטובוסים ומדד מחירי הנסיעה

העלייה במחירי הנסיעה מגיעה ברקע העלייה במדד תשומות האוטובוסים ומדד מחירי הנסיעה באוטובוסים וברכבות. בשנים 2024-2018 עלה מדד תשומות האוטובוסים ב-42.5%, בעוד שמדד מחירי הנסיעה באוטובוסים ירד ב-15.6%. העלייה הנוכחית נועדה להתאים את המחירים להוצאות האמיתיות של התחבורה הציבורית ולשמור על יציבות השירות. השפעת העלייה במחירי התחבורה הציבורית מורגשת ורגש בעיקר בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. ניתוח נתונים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת מראה כי משקי הבית בחמישון ההכנסה הנמוך מוציאים את האחוז הגבוה ביותר מהכנסתם על תחבורה ציבורית. על-פי הנתונים, האחוז מההוצאה הכוללת על תחבורה ציבורית בקרב חמישון ההכנסה הנמוך עומד על 0.85%, לעומת 0.15% בחמישון ההכנסה הגבוה. העלייה במחירי התחבורה הציבורית היא נושא שנוי במחלוקת. מצד אחד, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית מציינת כי מדובר במהלך חיוני לשמירה על איכות השירות ולכיסוי עליות התשומות. מצד שני, הנוסעים חשים את ההשפעה המיידית של העלייה בכיסם, ובעיקר נפגעים משקי הבית החלשים ביותר. ההתייקרות מציבה אתגרים חדשים לציבור הנוסעים ולממשלה, המנסה לאזן בין הצורך לשפר ולתחזק את השירותים התחבורתיים לבין ההשלכות הכלכליות על האזרחים והגברת הביקוש לשימוש בתחבורה הציבורית. ימים יגידו אם המהלך יצליח לשמור על האיזון הרצוי.