1. אֲיָלָה אשלח אותָךְ
אֶל הציפורים
בין
קולות הדממה לְקולות המים
צובעים את
השקיעות בָאֲגַם
את השתיקות בַּנהר
בין חול לְשִכְחָה
נושמת את ריח הבדידות
בָּאֲוִיר.
2. בין סלט
ירושלמי לסלט יוני
פורח
עץ הכוסמת
עץ מַחֲטֵי האֹרן
בין מלפפון בודד בַּצלחת
לְעגבניה
יתומה
נושמת את ריח החֹשך
בין קיר לתקרה.
3. עץ בְּאֵין עץ הוא עץ אהבה
יער בְּאֵין קולות
הוא יער הדממה
ציפור הדממה
יורָה
4. גן בלי פעמון הוא פעמון מתים
מצלצל פַּעֲמַים
קולות
המוזיקה של הדממה.
עץ בְּאֵין עץ הוא עץ אהבה.
עץ מותי
המוּדע
והבלתי מוּדע בהיר.
5. מרפדים את התבנית
בְּפירורי חלום
על אש בינונית
לֶהבה נמוכה
הלהבה עולה בָּאש
האש עולה בְּלהבה בהירה.
6. שיחה ממתינה ברֹטב הדם
של הפַּסְטָה החומה
על הצג
השחור.
7. הזֶרֶת גרה בבניָן קומות
גבוה
בְּמגדל העיר
לאן נעלמו הקולות הזרים.
8. קוראת מסֶּכֶת שֵׂעָר.
שְׂעָרָהּ המלבין הִשְׁחִיר
בְּעשרים שנה.
עורבים שחורים
תולשים יונים לבנות
ממַבָּט עֵינֶיהָ
צנח לו תלתל שחור.
9. ברז האף דולף בלי הפסקה
בִּמערות
החֹשך הקדמון.
מֵניף דֶגל שחור.
10. בֹּקֶר בְּצבע כחֹל לבן.
רוכסת
כפתורֵי הפחד
של חֻלצתי הכהה
עד צואר.
הנעל החוּמָה כמו עֵינֶיהָ
הקרועות
מניפה דֶגל שחור.
11. הָאֲבַטִיחַ הַקַּר מֵנִיף דֶּגֶל אָדֹם
בַּמְקָרֵר.
השֻלחן מֵנִיף דֶּגֶל
חוּם בְּגוֹן עֵינַיִךְ
מִסְתַּתֵּר
מֵאֲחוֹרֵי זֶהוּת
בְּדוּיָה שֶׁל מַפָּה
לְבָנָה.
12. לאן נעלמו הקולות הזָרים
בַּיַּעַר
מֵרֹב יער זֶהֻיּוֹת
לא רֹאים עץ
בַּיַּעַר הדומם.
אֲפִלּוּ
הדֹב רוצה לרקֹד
כמו קִפּוֹד
בְּיַעַר
המוזיקה.
13. אֲיָלָה אשלח אותָךְ
אֶל הציפורים.
בין נוצה לְכנף
רעד כנפֶיהָ.
14. כד המים אינו זמין
כָּעֵת. הוא
בִּתְפוּסָה מְלֵאָה.
אַל תסתכל בְּקנקן הזכוכית
אלא בְּמַה שֶׁיֵּשׁ
בי זֶרֶם
הנהר.
כַּמַּיִם הַפָּנִים לְפָנַיִךְ.