סקירה שמפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) חושפת ליקויים חמורים במעקב אחר נתוני התחבורה הציבורית בישראל, ובעיקר סביב סוגיית אי-תיקוף הנסיעות. הבעיה המרכזית היא חוסר עקביות ומהימנות בנתונים, שמקשה על תכנון ופיקוח אפקטיביים. היעדר נתונים מהימנים מוביל לאומדנים שונים וסותרים לגבי ההפסדים הכלכליים הנובעים מאי-תיקוף. משרדי התחבורה והאוצר הציגו לפחות ארבעה אומדנים שונים: בדיוני הכנסת דובר על 600 מיליון שקלים בשנה, פרסום אחר דיווח על 400 מיליון למדינה ועוד 200 מיליון למפעילים, דיון נוסף בפברואר 2024 הציג אומדן של 300 מיליון, ותגובה רשמית נוספת העריכה את ההפסד ב-500 מיליון שקלים. חוסר עקביות זה מעיד על בעיה מהותית במתודולוגיית החישוב ובאיסוף הנתונים. שיעור אי-התיקוף נאמד בכ-20%, אך הערכה זו בעצמה מוטלת בספק עקב מחסור במערכות מדידה עקביות. רק 39% מצי האוטובוסים מצוידים במערכות ספירת נוסעים, עם פערים משמעותיים בין המפעילים - אצל ארבעה מפעילים השיעור נמוך מ-25%. כמו-כן, דווחו שיעורי תיקוף חריגים של 0% או 100% בקווים מסוימים, דבר המעיד על תקלות טכניות או אי-עקביות באיסוף הנתונים, בין היתר עקב תקלות טכניות, עומסים ותקלות ביישומוני התיקוף. בשנת 2023 ההפסד נאמד ב-366 מיליון שקלים (בהתאם לשיעור אי-תיקוף של 20%), אך שנה זו אינה מייצגת עקב מלחמת "חרבות ברזל".