דריה פודשיבלוב, מנהלת אגף הכלכלה ברשות הארצית לתחבורה ציבורית, שביקשה להציג את הרפורמה כהצלחה, אמרה: "רבע מיליון בני 67 ומעלה מימשו זכאותם, עשרות אלפי מממשים בפרופיל גאוגרפי". ח"כ פרידמן התפרצה לדבריה: "המימוש אינו הצלחה! איזו ברירה הותרתם להם, אחרי שייקרתם את התחבורה הציבורית?!".
ח"כ להב-הרצנו שאל אותה מה מטרת הרפורמה, והיא השיבה כי הרפורמה נועדה לעודד שימוש של אוכלוסיות במעמד סוציו-אקונומי נמוך ולעודד יותר צעירים להשתמש. בתגובה, הציג לה הרצנו סקר שערך
משרד התחבורה בקרב הציבור ולפיו מה שיגרום ליותר אנשים לרצות להשתמש בתחבורה הציבורית הוא תחבורה ציבורית אמינה, יותר קווים, נסיעה מהירה יותר, זמינות בסופי שבוע, תחושת ביטחון, נהיגה מקצועית ונסיעה נעימה יותר - ורק במקום התשיעי ציינו הנוסעים נסיעה זולה יותר. לדבריו, הרפורמה מתמקדת בפרמטר זניח, שלא באמת יביא נוסעים להגביר את השימוש בתחבורה הציבורית.
חיזק את דבריו החוקר עמי צדיק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, שאמר בדיון כי שיעוד הסבסוד של התחבורה הציבורית עלה, אך הבעיה העיקרית היא השירות. עוד אמר כי בעוד שהרפורמה הקודמת נועדה ליצור ודאות תעריפית בקרב הנוסעים לנוכח ריבוי התעריפים, הרפורמה הנוכחית יוצרת חוסר ודאות.