הקרב על תוספות השירות בתחבורה הציבורית מגיע לנקודת רתיחה: מכתב רשמי שנשלח (12.6.25) ממנכ"ל פורום חברות התחבורה הציבורית התחרותיות, אמיר שניידר, למנכ"ל משרד האוצר אילן רום ולראש אגף התקציבים יוגב גרדוס, משרטט תמונה עגומה של ויכוח ביורוקרטי שתוצאותיו יורגשו היטב בתחנות האוטובוס. לדברי הפורום, בכוונת הממשלה לקצץ כ־76 מיליון שקל מתוך תקציב שהוקצה זה מכבר - 250 מיליון שקלים שיועדו להרחבת תדירויות, פתיחת קווים חדשים והרחבת השירות בפריפריה. הפורום מציין כי מדובר בפגיעה ישירה ביכולת המדינה לשפר את השירות, דווקא בזמן שבו אוכלוסיות רבות תלויות בתחבורה הציבורית יותר מתמיד. במכתב נכתב: "הקיצוץ צפוי לפגוע באופן ישיר בציבור הנוסעים ולחבל במאמץ הלאומי לבניית מערכת תחבורה ציבורית מתקדמת, אמינה ונגישה". תוספות השירות נועדו לתת מענה לפערים לאומיים במערכת התחבורה הציבורית - בהם מחסור בקווים, תדירויות נמוכות וכיסוי גאוגרפי חסר - ולשפר את השירות לאוכלוסיות שלמות: חיילי מילואים, משפחות צעירות, סטודנטים, תושבי הפריפריה ועובדים ללא רכב פרטי. הבעיה היא שכיום לא ברור כלל מי אשם בקיצוץ או מה מקורו. הכסף שיועד לתוספות השירות עדיין לא מומש בפועל, משום שמשרד התחבורה לא הכין תוכנית הקצאה מתוקצבת, אף שהתקציב הובטח. במקביל, במרס השנה הוחלט בממשלה על קיצוץ רוחבי, במסגרתו נדרש משרד התחבורה לקצץ 300 מיליון שקל - מהם שליש דווקא מתקציב תוספות השירות. ממשרד האוצר נמסר: "בהתאם להחלטת הממשלה לקיצוץ רוחבי בכלל משרדי הממשלה, מתקיימים דיונים עם משרד התחבורה בנוגע לאופן הקיצוץ בהתאם לסדרי העדיפות של המשרד". משמעות הדברים היא שההחלטה הסופית אם לקצץ מתוספות השירות נתונה בידי משרד התחבורה עצמו - ולא באחריותו הישירה של האוצר. כלומר, משרד אוצר מאפר למשרד התחבורה לקבוע ממה לקצץ.

קונפליקט כפול: גם תעריפים, גם קווים

הוויכוח התקציבי מתרחש ברקע עימות נוסף: ההתייקרות הצפויה במחירי התחבורה הציבורית. ביולי הקרוב צפויה עלייה נוספת של 12% במחירי הנסיעה, לאחר עלייה של 33% בחודש אפריל - עלייה שנובעת ממנגנון הצמדה למדד תשומות התחבורה. אלא שמשרד התחבורה טרם חתם על צווי העידכון, ואילו באוצר דורשים למצוא מקור תקציבי חלופי אם ברצונם למנוע את ההתייקרות. שרת התחבורה מירי רגב טוענת כי משרד האוצר אחראי להתייקרות, אך שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבהיר במליאת הכנסת: "האחריות היא של משרד התחבורה. היא קיבלה את סל התקציב ויכולה לבחור איך להשתמש בו - להוזיל תעריפים, או להוסיף שירות". לדבריו, מי שקידמה את רפורמת "צדק תחבורתי", שגרמה להתייקרות לאוכלוסיות רבות, הייתה רגב - והיא גם הצביעה בעד התקציב. בפורום חברות התחבורה הציבורית התחרותיות מצטרפים לעמדת משרד התחבורה, שכבר הביע את התנגדותו לקיצוץ, וקוראים להעברת התקציב המלא שהובטח ולהימנע מצעדים שפוגעים בציבור הנוסעים והנוסעות. עו"ד אמיר שניידר, מנכ"ל הפורום, מסר: "התחבורה הציבורית היא שירות בסיסי שהמוני אזרחים נשענים עליו מדי יום. תוספות השירות נועדו בראש ובראשונה לטובת ציבור הנוסעים והנוסעות - כדי לאפשר תחבורה ציבורית נגישה, יעילה ואמינה יותר. לכן, אנו סבורים שקיצוץ בתקציב תוספות השירות עלול לעכב תהליכים חשובים ולפגוע באמון הציבור במערכת. התחבורה הציבורית צריכה להמשיך ולהתפתח, והדרך לעשות זאת היא בהשקעה רציפה ועקבית". ללא תכנון, ללא ביצוע

הבעיה המרכזית היא שלא רק שהתקציב לא הועבר במלואו - אלא שלא קיימת גם תוכנית הקצאה מוכנה. בעיריות כמו אופקים, מעלה אדומים ובאר שבע, מתלוננים כי לא קיבלו תוספות שירות במשך שנים. בארגון "15 דקות" טוענים כי לא ייתכן שהמשרד לא נערך מבעוד מועד, בזמן שבשוק התחבורה נבנו שכונות חדשות, אוכלסו עשרות אלפי יחידות דיור - והמערכת נותרה מאחור. גורמים במשרד התחבורה אומרים כי הדיונים מול האוצר נמשכים, וכי התקציב להרחבת השירות צפוי לעבור את אישור גורמי המקצוע ביולי הקרוב - אם הקיצוץ לא יחול. מנכ"ל המשרד, משה בן זקן, הביע התנגדות נחרצת לפגיעה בתוספות השירות. המאבק על התקציב הפך לסמל לשאלה עמוקה יותר: האם הממשלה מוכנה לשים את התחבורה הציבורית בעדיפות לאומית? אם תוספות השירות יקוצצו, והעלויות יוטלו על הנוסעים - ייפגע לא רק ציבור המשתמשים הישירים, אלא גם האמון במערכת כולה.